אלפי מנשה עה"ת קכו

ביציאת מצרים וכמ"ש ויאמינו בד' ובמשה עבדו ובזכות השתי אמונות יצאו ממצרים. וי"ל אשר תיכף כשנגלה הקב"ה למשה בלבת אש מתוך הסנה שהראה לו אז שיגאל את ישראל מיד מצרים וכנ"ל בדיבור הקדום בשם המד"ר והרבינו בחיי הראה לו שבזכות שתי האמונות והוא אמונת הבורא ית"ש ואמונת צדיקים יגאל אותם וזהו שנגלה אליו בלבת אש כי בלבית עולה אמונ"ה די' אמונ"ה צדי"ק וא"ש ר"ת ש"תו א"מונות

הנה איתא במג"ע סוף פרשה זו אשר ד"פ הסנה בפסוק נגד ד' מלכיות [כן הוא במג"ע שלפני דפוס לובלין] והנה מ"ש בפסוק זה זה ודאי ט"ס הוא וצ"ל ד"פ הסנה בפרשה. כי בפסוק כתיב רק ג"פ הסנה. אולם אף אם נימא כן. ג"כ דבריו צ"ע דהלא בפ' כתיב ה"פ הסנה ועיין גם בבעה"ט מ"ש רמז למה דכתיב ה"פ הסנה שהם נגד ה' עבודות עיי"ש וגם הבעל מג"ע בעצמו במג"ע על ואתחנן אופן ע"ט ואופן ק"ץ כתב שהראה הקב"ה למשה ה"פ הסנה שרמז לו שיהיו ה' בני אדם בעולם שיהיו חייהם כמנין הסנ"ה שהוא ק"כ עיי"ש וא"כ מ"ש המג"ע כאן אשר ד"פ הסנה כתיב בפרשה כנגד ד' מלכיות צ"ט. ורציתי לומר שבכל דברי המג"ע כאן הנ"ל יש ט"ס וכך צ"ל ה"פ הסנה בפרשה כנגד גלות מצרים וכנגד ד' מלכיות אמנם ראיתי במג"ע על ואתחנן אופן קפ"ד שכתב שם שהראה הקב"ה למשה ד"פ הסנים. כי הסנים גי' ק"כ וד"פ ק"כ לקביל ד"פ אלקי"ם שבכל צירוף שם אלקים יש ק"כ צירופים ועולים מספר ת"פ כנגד ת"פ מחנות של לילו"ת עיי"ש וכ"כ גם שם באופן קל"ב וגם התם דבריו צ"ע דבפסוק הרי כתיב ג"פ הסנה ובפרשה הרי כתיב ה"פ הסנה והתם א"א לומר דט"ס יש שם בדבריו דהא התם כיוון דייקא על ד"פ הסנ"ם העולים מספר ת"פ. אך נ"ל שדעת המנ"ע הוא שם באופן קל"ב וקפיד וכן כאן לחשוב רק ד"פ הסנה ואף דבפרשה כתיב ה"פ הסנה בכל זאת אינו חושב רק ד"פ הסנה כי ד"פ כתיב הסנה בלא ו' ופ"א כתיב והסנה בתוספות ו' וגם מה דכתיב והסנה איננו אוכל בתוספות ו' ראיתי לקצת מפורשים שכתבו דמלת והסנה לכאורה הוא מיותר דהי' די לומר והנה הסנה בוער באש ואיננו אוכל ע"כ אינו חושב המג"ע כאן וכן בואתחנן אופן קל"ב וקפ"ד הנ"ל רק ד"פ הסנה

והנה לפי מה שחושב המג"ע כאן וכן בואתחנן אופן קל"ב וקפ"ד רק ד"פ הסנה מלבד מיש הוא ז"ל הרמזים בד"פ הסנה יש אתי לומר עוד עפי"מ דאיתא במד"ר וירא מלאך ד' אליו בלבת אש ללבבו כשיבא לסיני וירא אותן אשות לא ירא מהם עיי"ש [ללבבו מפרש המח"כ לחזק לבו כד"א ואיש נבוב ילבב] ועיין בידי משה על המדיר שם שכתב וז"ל בלבת אש ללבבו כשיבא לסיני שמעתי רמז לזה שדרש נוטריקון בלב"ת ב' לוחית ב' תורות תשב"כ ותשבע"פ ודפח"ח עכ"ל [כן הוא במג"ע על ואתחנן אופן קס"ה אלא שהמג"ע שם לא כתב זאת על דברי המדיר הנ"ל רק לענין אחר] ולדעתי נ"ל שזה מרומז במה שהראה לו ד"פ הסנה כי ד"פ הסנ"ה עולה עדו"ת וגם תלמו"ד הוא חשבון זה ועדות הוא תשב"כ וכטעם לוחות העדות ותלמוד הוא תשבע"פ

כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. איתא בתיקונים תיקון מ"ח כי המקום אשר אתם עומד עליו אדמת קדש הוא דא שבת. וראיתי בכתבי קודש של כ"ק מרן אבי הה"ק זצ"ל שהעיר היכן מרומז כאן שבת וכתב כי אדמ"ת קדיש מספר תתמ"ט כמספר השבע שמות מרגלאין של שבת. ונ"ל עוד כי הס"ת אדמ"ת קד"ש הו"א הם אש"ת ואשת הוא בחי' שבת מבחי' אשת חיל שהיא מלכות וכנודע מהספרים ממה שרמזו אשר אשית ר"ת א"ת ש"בתותי ת"שמורו, וגם אש"ת עה"כ טולה שב"ת. עוד כתב שם כ"ק מרן אבי זצ"ל שיש לרמז כאן המוחין כי אשר הוא בינה וכנודע. אתה הוא חכמה כטעם אתה אבינו עומד הוא דעת כי צירופו מוע"ד וזה רומז על דעת המאסף המוחין כי מועד לשון אסיפה וגם כטעם אין אדם עומ"ד על דע"ת רבו ורומז שע"י קדושת שבת נמשך מרחמים עליונים עכדה"ק. ולדעתי נ"ל עוד לפי מה שכתבנו שהס"ת אדמ"ת קדיש הו"א הם אש"ת והיא שבת והנה האותיות הקודמים שבהנך תיבין והיינו הלותיית אד"מ מתיבת אדמת והאותיות ק"ד מתיבת קדש והאותיות ה"ו מתיבת הוא עולים מספר ק"ס והוא מספר השמות הממתיקין את הדינים וכנודע מכוונת הפדיון שעושין עבור החולה וכמ"ש ג"כ בספרים ע"פ ויורהו ד' ע"ץ שהוא ק"ס להמתיק מים המרו"ם שהם פ"ר עם יו"ד אותיות של ב"פ פ"ר ורומזים האותיות הקודמים מאותיות אדמת קדש הוא העולים מספר ק"ס שע"י קדושת שבת נמשכין השמות הממתיקין את הדינים

וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקים על ההר הזה. ופירש"י וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים