אלפי מנשה עה"ת קכה

והקשו למה נקרא האחרון הלא אח"כ הי' אות של הדם והי' צריך לכתוב אות השני וכתב הוא לתרץ כי שלשה אותות יש אות שבת ואות תפילין ואות ברית כי שלשתן נקראו אות וכולם נכללו בתיבת שב"ת ר"ת ש"בת ב"רית ת"פילין וזה הי' שלשה אותות שנראה למשה באומרו שלח ידך ואחוז בזנבו וגו' שהם נחש צרעת ודם וזהו והי' אם לא יאמינו לקול האית הראשין היינו באם לא יאמינו שבזכות שבת יצאו מהגלות והוא אות הראשין מתיבת שבת והאמינו לקול האית האחרון היינו בזכות מצות תפילין והוא האית האחרון מתיבת שבת ואם לא יאמינו גם בזה אזי יאמינו באות ברית מילה. אשר בזכות זה נגאלו זת"ד עיי"ש ויוצא מדבריו שהקב"ה קאמר למשה ששלשה מצות והם שבת מילה ותפילין שבזכותן יצאו ממצרים ולפי"ז י"ל אשר תיכף כשנגלה לו בלבת אש בסנה שהראה לו אז שיגאול אותם ממצרים וכדאי' במד"ר וברבינו בחיי הנ"ל הראה לו זאת שבזכות שבת מילה ותפילין יגאול אותם ושלשה מצות אלו מרומזים בתיבות בלבת אש וכפי מה שפירש"י ז"ל בשלהבת אש דהנה שיעור שביתה של שבת הוא ל"א שעות דהיינו מן חצות של ע"ש עד שעה אחת של מוצאי שבת, וכדאיתא במג"ע בפרשת וירא עיי"ש וכ"כ ג"כ בס' בני יששכר במאמרי השבתות ריש מאמר ב' בשם האר"י ז"ל והנה כתב במג"ע בפרשת קדישים ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י שזה הוא סוד תפילין כי יש בתפילין ת"ג תיבות וגם יש בהן ד' בתים וז' ראשון. של שיניין וי"ב תפירות והם כ"ג וכשתצרף ת"ג עם כ"ג עולה תו"ך וז"ש ונקדשתי בתו"ך בני ישראל תוך דייקא והביא ג"כ בשם הזהר שכתב ע"פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דהכא סתים טעמא דתפילין עיי"ש וזהו בלבת אש ופירש"י ז"ל בשלהבת אש כי לבית א"ש אותיות שב"ת עם ל"א והוא ל"א שעות שיעור שביתה ושלהב"ת א"ש עולה תו"ך ברו"ת והוא תפילין ומילה

ולפמ"ש רש"י ז"ל בלבת אש לבו של אש י"ל עפמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן קנ"ט אשר בלב"ת גי' משי"ח בין דו"ד [צ"ל דויד ביו"ד] ונ"ל להוסיף ע"ז דזהו בלבת אש אש דייקא כו א"ש ר"ת א"רי' ש"ור ואר"י' שו"ר עולים מספר תשכ"ב כמנין השמות של משיח המוזכרים בש"ס סנהדרין דף צ"א ע"ב והן ש"ליה ינו"ן חנינ"ה מנח"ם עיי"ש [עיין לעיל בפרשת לך ולקמן בפרשת בלק מ"ש עוד בענין זה] וזה שפירש"י בלבת אש לבו של אש כמו לב השמים בלב האלה וכוונתו בלבת אש באמצע של אש ולדרכינו ר"ל אמצע של אש היינו אותיות אמצעים של אש אך מלת אש אין לו אותיות אמצעים. כי הוא רק ב' אותיות אלא ר"ל האותיות אמצעים של אש במילואו וא"ש במילואו הוא אל"ף שי"ן והאותיות האמצעים הם ל' י' עולים מספר גוא"ל

ומה מאד נעים עם האמור בכוונת דברי רש"י ז"ל לבו של אש ליישב מה שיש לדקדק בדברי רש"י ז"ל שכתב לבו של אש כמו לב השמים בלב האלה דאמאי אינו מביא רש"י ז"ל גם. בלב ים שהוא קרא המוקדם. אמנם לפי האמור ניחא בטוב טעם דמאחר דמ"ש רש"י לבו של אש כוונתו האותיות אמצעים של אש במילואו וכנ"ל ולכך לא יכול רש"י ז"ל לכתוב כמו בלב ים אחרי דבלב ים א"א כלל לומר שרומז על אותיות האמצעים של ים כיון דבתיבת ים ליכא אותיות אמצעים. וגם בתיבת ים במילואו ג"כ ליכא אותיות אמצעים ורק אות אחד אמצעי איכא והוא אות ו' מן היו"ד במילואו אבל במים במילואו ליכא כלל אות אמצעי לכן מביא רש"י ז"ל רק לב השמים ובלב האלה. כי בתיבת השמים ובתיבת האלה יש אותיות אמצעים והתם י"ל ג"כ שרומז גם על האותיות האמצעים והבן זה

הנה לפי האמור אשר מה שהראה הקב"ה למשה בלבת אש רמז בזה טל משיח וכנ"ל י"ל נמי דמה שהי' מתוך הסנה רמז בזה ג"כ על הגאולה עתידה והוא עפמ"ש בפרע"ח בשער ר"ח חנוכה ופורים סוף פרק ד' שהגאולות הראשונות הי' מצד הוד וגאולה העתידה תהי' מצד נצח ולכן יהי' הגאולה גאולה נצחיית וקיימת עיי"ש ועיין גם בדברינו לעיל בפרשת ויגש ע"פ אנכי ארד עמך מצרימה וגו' מה שכתבנו שם דלפי"ז נכון הוא מה שהגי' בעלי הגהות הש"ס בגמרא ברכות דף נ"ח שצ"ל והנצח זו מפלתם של אדום ולא כמו שהוא בגמרא שלפנינו והנצח זו מפלתה של בבל. וזהו מתוך הסנה היינו המילוי של הסניה, וכ"כ במג"ע בפרשת וישב לפרש הפסוק מאלמים אלמים בתוך השדה היינו המילוי של שדה עיי"ש וזה ידוע שאות ה' יש לה ג' מילואים א' וה' ויו"ד נמצא המילוי של הסנ"ה הוא א' ה' י' מיך ו"ן א' ה' י' והם עולים מספר נצ"ח

א"י וירא מלאך ד' אליו בלבת אש. הנה איתא במכילתא פרשת בשלח שבזכות אמונה יצאו ישראל ממצרים, והנה ידוע שיש שתי בחי' אמונה אחד הוא אמונת הבורא ית"ש והשנית אמונת צדיקים וצריך שיהא לאדם שתי האמונות, וכן הו'