אלפי מנשה עה"ת קז

חנו"ך מט"ט עולה מלאכ"ו רחמי"ם וע"כ נקרא מט"ט שליח צבור כי צבו"ר גי' רחמי"ם עיי"ש ולפי"ז לדברינו הנ"ל דמה דקאמר יעקב זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם רמז להם על תיקון אות ברית קודש ע"י לימוד תורה שבע"פ ומשניות דוקא לכך קאמר אל שדי יתן לכם רחמים ודייקא אל שדי כי בלימוד המשנה מכוונין שמן אותיות משנה יהי' נשמה והוא נ' מש"ה גי' א"ל שד"י וכדברי מהרח"ו ז"ל הנ"ל גם מכוונין לשם שד"י העולה מט"ט שהוא מארי דמשנה וכדברי הכנפי יונה הנ"ל ג"ם א"ל שד"י העולה מש"ה הוא ר"ת מ"טט ש"ר ה"פנים וכנודע. גם א"ל שד"י במילואו עולה מט"ט ש"ר הפני"ם ותן לכם רחמים כי מט"ט שהוא מארי דמשנה הוא כולל כל מלאכי רחמים והוא שליח צבו"ר העולה רחמו"ם וכדברי הסודי רזיא הנ"ל

הנה הבאתי לעיל בשם הראשית חכמה שכתב דהתיקון לאות ברית קודש שהוא ע"י לימוד התורה הוא עיקר ע"י לימוד משניות. הנה מלבד הטעם שכתב הוא ז"ל שמו שפוגם בנשמה תיקונו ע"י משנ"ה שהוא אותיות נשמ"ה י"ל עוד טעם עפמ"ש בס' קה"י ערך מט"ט בשם המג"ע בפרשת וירא שעל מט"ט מוטל להוציא טיפין קרי האבודין בס"א עיי"ש והנה מט"ט הוא מארי דמשנה וכמו שהבאתי לעיל בשם הכנפי יונה ע"כ שפיר לימוד משניות דוקא הוא תיקון לאות ברית קודש כי ע"י לימוד משניות מעוררין את מט"ט שהוא מארי דמשנה שיוציא טיפין קרי האבודין שעליו מוטל להוציאן

ואל שדי יתן לכם רחמים. כבר כתבנו בזה בדיבור הקודם וכעת י"ל עוד דהנה איתא במד"ר ר' יאשי' בן לוי פתר קריא בגליות ואל שדי יתן לכם רחמים ויתן אותם לרחמים לפני האיש זה הקב"ה. ישלח לכם את אחיכם אלו עשרת השבטים. אחר ואת בנימן. זה שבט יהודה ובנימן. ואני כאשר שכולתי בחורבן ראשון שכולתי בחורבן שני לא אשכול עוד עיי"ש. ועיין ברמב"ן שמביא דברי המדרש אלו וכתב דהכוונה הוא כי ירידת יעקב למצרים ירמוז לגלותינו ביד אדום וראה הנביא הענין מתחילתו והתפלל סתם לשעה ולדורות והכתוב הזה כפי מדרשם יש לו סוד גדול כי אמר ואל שדו במדת הדין יתן לכם רחמים שלפניו יעלה אתכם ממה"ד למדה"ר והמשכיל יבין עכ"ד והנה אין לי עסק בנסתרות להבין הסוד בזה אך לדעתי נראה לפמ"ש הרמב"ן ז"ל דכוונת הכתוב הוא על הגאולה מן גלות אדום י"ל לפי מה דאיתא בז"ח בפרשת בראשית אשר מן גלות אדום נצא בזכות משה ובזכות התורה עיי"ש זה הוא דקאמר ואל שדו יתן לכם רחמים כי א"ל שד"י גו' מש"ה וכנודע והר"ת "אל "שדי "יתן "לכם "רחמים הם ר"ת "יש "ששים "רבוא "אותיות "לתורה והיינו שרמז להם בזה שבזכות משה ובזכות התורה יתן לכם רחמים ויהי' הגאולה שלימה

וירא יוסף אתם את בנימן וגו' הבא האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים. הנה איתא במד"ר וטבוח טבח והכן אין והכן אלא שבת כד"א והי' ביום הששי והכינו וגו' הדא אמרה ששמר יוסף את השבת קודם שניתנה עיי"ש ולפי"ז הרי הסעודה הי' בשבת וכן ראיתי באמרי נועם בפרשת ויגש בפסוק הוציאו כל איש מעלי שכתב ג"כ כן שהסעודה הי' בשבת ובליל שבת דוקא ומביא בשם נזר הקודש שכתב ג"כ כן עיי"ש וזהו דקאמר הבא האנשים הביתה כי בית"ה ר"ת "ברכת "ד' "הוא "תעשיר והוא סוד שבת וכמ"ש האר"י ז"ל בלק"ת משלי יו"ד וכן הוא במד"ר בפרשת בראשית פרשה י"א ברכת ד' היא תעשיר זו השבת. וזה הוא דקאמר כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ודייקא בצהרים כי צהרו"ם גי' א"ל שד"י וזה רומז על שבת. עפמ"ש בספר קרניים מאמר י"ב אשר אל שדי הוא סוד שמש ובשבת קודש מתלבש סוד שמש עיי"ש בקרניים ובדן ידין וגם בצהרי"ם באות ם' דמנצפ"ך עולה השם שקוצי"ת עה"כ ושם זה שייך ליום השבת וכנודע. וזהו נמי מה דקאמר כי אתי יאכלו האנשים דייקא אתי כי יום שבת הוא כנגד יוסף וכדאיתא בזהר חדש ומובא גם באוה"ח בפרשת קדושים

ואגב ארשום מה שראיתי בילקוט ראובני בפרשת ראה שמביא בשם הש"ך עה"ת שכתב דמה שאמר יוסף טבוח טבח והכן הוי עופות כי לא אכלו במצרים מהבהמה לפי שהוא עבודתם עיי"ש. וצ"ע אצלי מש"ס חולין דף צ"א דאיתא טבוח טבח והכן אמר פרע להם בית השחיטה והכן טול גיד הנשה בפניהם ואי הוי עופות מה קאמר טול גיה"נ בפניהם הלא בעוף אינו נוהג גיה"נ וכדתני במתני' ר"פ גיה"נ ואף דקא מבעיא לן שם בגמרא בעוף שיש לו כף עגול כבהמה אי נוהג גיה"נ ולא איפשיטא האיבעיא ואזלינן מספיקא לחומרא ונוהג גיה"נ והכי קיי"ל ביו"ד סי' ס"ה סעיף ה' וא"כ י"ל דציוה ליקח דייקא עופות שיש להם כף עגול דנוהג בהם גיה"נ וליטול הגיה"נ בפניהם כדי לרמז להם על תיקון בחי' צו"ע כמו שכתבו בספרים כי גיה"נ הוא פגם בבחי' צי"ע עיין בא"נ ח"ג במאמריו לחנוכה ד"ה אמרו ז"ל עיי"ש מיהו