אדיר במרום עד

ואמר עוד וז"ל וחיזו דהאי טלא חוור כהאי גוונא דאבנא דבדולחא וכו'. והנה צריך לפרש לך ענין הצבעים מה הן, והראה שבלשון הפסוק נקרא הצבע עין, והענין הוא דע כי כל מה שאנו רואין באדם ובפעולותיו נדע שכך יש למעלה באורות. והנה באמת יש דברים שהן נופלים תחת פעולת העינים ויש שאינן נופלים פירוש שיהיו נראים או לא נראים והענין כי בחיות כתיב וגבותם מלאות עינים, והוא ענין ההסתכלות שהוא התדבקות הרואה בדבר הנראה כי באמת מבט יוצא מן העין ומחבק את הנושא הנראה וחוזר ומציירו בעין עצמו. והנה ההסתכלות הזה נמצא במאורות מג' מינים, או עליון בתחתון והוא השגחה והשפעה, או תחתון בעליון והוא התדבקות והשגה, או שניהם שוין זל"ז והוא התדבקות כפול מזה לזה וע"כ הדברים הגשמיים הנראים הם נמשכין לפי הפעולה הזאת של הראיה למעלה לפי שעצמיותם נסדר בסדר כך שיוכל להחבק מן המבט זאת שאינם נראים הם מסודרים בסדר טבעי שלא יוכל להחבק. והנה העין איננו פשוט אלא מורכב כי אנחנו רואים ג' גוונין בעין והאמת שהם ג' כחות שונות שבין כולם נעשית הראיה כ"ש עוד בס"ד, אך בהיות הנברא מסודר להחבק מן העין יש שיהיה מסודר שבחיבוקו ישלוט א' מן הכחות הג' שבעין ויש אחר שיהיה מסודר שישלוט בחיבוק כח אחר ויש שישלטו ב' או כל הג' או שיכנסו בחיבוק ב' או ג' אבל לא כולם אלא מקצת מהם והפרטים רבים וזהו עושה באמת הגוונין. ונמצא שהגוון הוא סדר חלקי הנמצא שעל פיהם יחובק מן העין בשליטות כחותיו, וע"כ נקרא הגוון עין כי הוא מה שפועל בו העין והבן היטב. והנה זה הטל הוא השפע שאנו אומרים ואינו בבחינת בלתי נראה אלא בבחינת נראה כי משיגים אותו בבחינת ההסתכלות, אבל תדע שאמרו רז"ל שהמן היה כולל כל הטעמים וכן הוא נדבק בכל מיני ההסתכלות להיותו כולל כל הכחות. ואמר וכהאי גוונא דאבנא דבדולחא, והענין כי בחינת האבנים הם מן המל' והספיריות שבהם מן היסוד ואינו אלא סדר חלקיהם שהם נסדרין מן היסוד להיות ספיריים מן גווניהון. והנה כן השפע שהוא הטל עצמו הוא מסודר לפי ענין ההסתכלות שיתדבקו בו כל כחות העינים בכל חיבוריהם והבן. והנה אמר וחיזו דהאי טלא חוור, ר"ל כו הגוון הראשון שלו הוא לבן, והוא כי בהנהגת החסד הוא עומד בסוד א"א אלא שנכללין ונהראין בו כל הגוונין וזהו ממש עין הבדולח ששטחיותו לבן בראשונה ומתראים בו הגוונין האחרים

ואמר עוד וז"ל האי גולגלתא חוורא דיליה וכו'. הנה כבר שמעת ענין התלת רישין וענין חד"ר, והחוורא של הגלגלתא הזאת הוא חסד העצמי בא"א שע"כ הוא סובב המוחין כנ"ל ומתפשט לי"ג צדדין בסוד ההנהגה שלימה כמ"ש והם בתליסר אלפי רבוא עלמין שהזכיר כי הן לפי הא"א עצמו בקשר העתיק שבו, אלא שבהתמשך הד' חוורתי באחורי הראש לצורך הו"א אז הם בסוד ה' אלפי עלמין לבד כמ"ש, אך החוורתא הי"ג הוא כולל הכל והיא לסטרא דלעילא וזהו בסוד פני החיות שפירשתי לך למעלה שדמות האדם אע"פ שנראה שהוא אחרון הנה הוא הנחתם ראשונה ומוציא הג' אחרים וע"כ זה עומד לעילא שמכחו יוצא כל האחרים. והנה כבר שמעת ענין הש"ע נהורין והק"ן נהורין שהם גילוי כל הנהגת הפרצוף בשני הפנים. והנה באמת מה שהוא יותר א"א מז"א הוא הוי' אחת שממנו תיקוני הא"א הם י"ג, אבל תיקוני הז"א הם תשעה כמבואר בזהר לקמן, וזאת היא בחינת הח"ס שהוא הנהגתו כנ"ל, וע"כ אמר ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי וכו'. כי לפי בחינת הי"ג הם הש"ע היותר מן ק"ן במספר ר"ך והוא האורך שיש יותר לפני א"א מפני הז"א שבכח הזה הדינין נמתקין ע"י וזה נקרא אר"ך אפים כי הוא האורך והוא המיתוק שהכל א'. אבל עתיקא קדישא נקרא א"א לטעם זה וז"א נקרא זעיר אנפין לגבי עתיקא סבא ופירוש הענין הזה ענין הנערות והזקנה וכבר פירשתי שמה שהוא יותר קרוב אלינו נקרא נערות ומה שמתקרב יותר אל השורש