אדיר במרום מז

תמיד לקשר השמים והארץ ותלוי בו כל עניני ההנהגה העיקרית וז"ס כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך והיינו התפשטות בחינת הרקיע לפי האצבעות האלה והם מעשה ידיו מגיד הרקיע שאמרנו למעלה. והנה הרשב"י רצה עתה לתקן תיקון האדרא מצד היותו שרש ומקור לחביריו ולכן יתיב בגוויהו בתוכם ממש, ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי כי ישימו ידיהם בחיקו להיות כלם בסוד הנהגתו ואז נטל הוא כולם. וזה כי באמת תנועת בני אדם למטה גורמת התעוררות גדול למעלה, ואמר פתח ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש וכו'. וז"ס גדול והוא מדבר על האומר דברים שאינו יודע בחכמה זאת שהוא רע גדול והוא ממש פסל ומסכה וסודו ממזר כי נוטלים אור התורה ותחת שהיה צריך לעשות בסוד עשיות הידים האלה של הקדושה עושים אותו מעשה הרע בכה ידי ס"א וזה ממש מעשה ידי חרש. ותבין היטב איך השקר המתחפא על דבר של התורה הוא בחינת המעשה המסדר אותו ומציירו בציור ההוא כי הדבר עצמו טוב אך מעשהו הוא רע כי הוא מעשי ידי ס"מ ושם בסתרו של עולם, ואמר זה להציל החבירים מכל מכשול שלא יהיו נכשלים ח"ו בתיקון הגדול שהיה צריך שימשיכו כולם מילין דקשוט כאמור למעלה. והענין דע כי מי שרוצה שתיקוניו יהיו פועלים כראוי למעלה צריך שיסדר הוא במעשיו כראוי בדוגמא של מעלה וס"ז סור מרע ועשה טוב כי מי שאינו עושה כן נקראים מעשיו דרך עראי אבל מי שהוא בדוגמא של מעלה אז באמת השכינה קובעת דירה עליו וזה כי צריך לשים עצמו בתחלה נגד ס"מ להתחזק לעומת קטרוגו וזה בקבלת מעשה המצות עליו ובפרט מל"ת שבכח זה נעשה שומר לדרך הקדושה והנה זה ענין הארורים שנאמר בפ' תבוא שהוצרכו לקבל עליהם להיות שומרי דרך הקדושה ובכח אמן מתחזקים לעמוד כנגדו כי אמן סודו יאהדונה"י וכן הוא קבלת הדבר על עצמו בכח ובקיום ואז יכולים אח"כ להמשיך הטוב ולכן אח"כ פתח ואמר עת לעשות לה' הפרו תורתך, ותדע כי על כל הלומד של"ש נאמר אשר יעשה פסל ומסכה והיינו הלומד לשם גאוה ח"ו או כיוצא בזה וז"ס הכתוב שממית בידים תתפש והוא כי כשחדוש א' של תורה יוצא מפי האדם הנה הוא בסוד הבל דלא אתפס ונוק' מקבלת אותו ובכח הידים שלה עושה אותו העשיה ממש ואז הוא עולה למ"ן ואז יורד כנגד זה מן הדעת דז"א אור א' יוצא בסוד הבל הפה ואח"כ ביסוד נעשה בכה הידים ומתחברים זע"ז כי היוצא מן הדעת הוא השלימות של העולה מלמטה ואז הדבר ההוא עולה ונקשר ונחקק קמי עתיק יומין בח"ס כמ"ש לקמן בס"ד ואז נקרא הדבר ההוא תורה והיינו ת"ר ו"ה כי הו"ה מקבלת בסוד נוק' וז"א כנ"ל ויתגלה בסוד השרש דהיינו ת"ר אלף כי כל דבר ממנה מתפשט כך. אך אם הדבר הוא ח"ו שלא לשמה אז מקדמת לילית ונוטלתו ועושה אותו בידי' הרעים והם ידי השממית ואז נעשה מ"נ טמאים אליו ח"ו וס"מ מוריד כנגדו טומאה על טומאה ואו נקרא הדבר ההוא פסל ומסכה והוא רוצה ח"ו להתאחז ביסוד מפני השרש הא' שבו שהוא דבר תורה וזה קלקול גדול רחמנא ליצלן וזהו פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר בסתרו של עולם דהיינו יסוד שיושב בסתר עיון בתוך נוק' והנה הכין הרשב"י להיות מסתדרים לפי הסדר העליון בתחלה בסור מרע להעשות שומרים לקדושה ואח"כ בעשה טוב. ואמר עת לעשות לה' הפרו תורתך דע כי האצבעות ממש סוד עשר אותיות של השם ב"ה יו"ד ה"י מצד א' וי"ו ה"י מצד ב' והיינו ה"י כנגד ה"י וזה נקרא עשיית השם בסוד אלה ואודיעך בזה סוד גדול מאד. עיקר התלמוד הוא המעשה כי רז"ל אמרו אם בטלת מה"ת יש לך בטלים הרבה כנגדך וה"ס מ"ש ג"כ שהבטלה מביא לידי שעמום וכ"ז הוא כי אין עיקר תיקון האורות אלא בהתפשטותם לפעול ובזה תלוי המצות והעבירות כי אין שום הארה מבוטלת ח"ו אלא האורות בכח הפגמים נשארים במלים דהיינו בלא מלאכה ומעשה אבל