אדיר במרום ריג

החוטם אח"כ יוצאת הגבורות מוח הד' בבחי' כל שרשי הגבורות הפרצוף ועושים התלהטות א' שם באמצע הפנים ונכללות כולם בסוד מל' הנשרשת שם בפנים לפי חילוק אברי הפנים וז"ש שם במשפטים ואינון גבורן מחד גבורה אחידן ונפקין, ותראה שכלי החוטם הוא כלי סתום שנפתח רק למעלה וס"ז כי הנה אלה הגבורות עומדים שם בהתלהטות זה בסוד המל' כדי שדרך שם יעבור מה שיצא מן המוח להתפשט למטה וגם הרוח המנשב ומה שעובר שם בתחילה יעשה פעולות נעלמות וגנוזות כמ"ש לך ואח"כ יצא, ותראה איך שרש המל' הוא הגבורה דדעת ואחר שהוכנו כל הדברים למעלה בשאר תיקוני הראש בהגיע הדבר אל המל' שם תעשה עוד פעולה גדולה בסוד המל' אחר ימשך למטה, ועל זה נאמר אני ה' (אני הוא) ראשון ואת אחרונים אני הוא והיינו המל' שהיא אני היא נשרשת בתחילה בנלגלתא ועוד נמצאת באחרונה ולקמן תשמע כמה פעולות נמשכים מן הענין הזה, הנה הרוח העולה והיורד ועושה הציורים והתנועות הנ"ל הוא צריך לקבל חיותו מן הנשמה כי הוא ממש סוד הז"א חלוקת מן הקצה ומביא אל הקצה לוקח מן הנשמה וכולל בנפש אך מקום קבלת הרוח היותר זה הוא בחוטם כי הנה מושבו בלב ומתפשט משם עד החוטם ומשם מורדת הנשמה הארתה אל הרוח ואז הוא חי וזהו ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה, כי הנשמה היא מקור החיים אך הנפש צריכה להיות חי' בכח החיים שיביא אלי' הרוח והרוח מקבל החיים בחוטם, ולכן תראה כי החוטם [], והיינו כי בחוטם יש אות ה' כדלקמן וחוטם עצמו הרי חיים וזה חיים הנמשכים מן הנשמה אל הרוח ואז מקבל הכח לעשות פעולתו ונמצא שהוא מקבל כח זה בתוך אלה הגבורות שאמרנו בתוך המל' שהיא החוטם הזה, אך זה ודאי שיקבלו [] זה הכח כמה פעולות גדולות נעשים בתוך ההתקשרות ההיא של נשמה ורוח והגבורות אלה מקבלות שם התיקונים גדולים אך הכל נעשה בסיתום בתוך החוטם ואח"כ יוצא מה שיוצא תולדות כל מה שנפעל שם לפנים וזה הרוח עצמו אחר שקבל זה הכח שם הוא יוצא אח"כ בפה ועושה הדיבור ומוציא הגזירה וה"ס התרגום שפירש לנפש חיה לרוח ממללא כי כל אלה התיקונים של הראש הם קודם לזיווג הפה וגם בצאת הרוח מתוך החוטם עצמו מאיר הארות גדולות והוא עצמו יורד מבחוץ ומגיע אל הפה ואח"כ אל הזקן כדלקמן בס"ד ומן הרוח הזה היוצא מאירות כמה אורות ובהגיעם אל המשרתים מזרזים אותן לפעולתן כי מן הרוח עצמו יוצא האור הזה בלא ירירת הדרגה, והנה בהיות היוצא מן המוחין שפע מתוק הגבורות מתבסמות בו ואם לאו ח"ו נעשה החרון אף בהתלהטות הגבורות אלה ותבין כמה פעולות גדולות עושה החוטם הזה שיעבור בו היוצא מן המוחין כי הוא ענין עיקרי להנהגה והנה בהיותו בחי' מל' של תיקוני הראש הנה כל השאר פונים אליו כנ"ל, ולכן בחוטמא אשתמודעא פרצופא, כי שם דוקא נולד הציור שמתחילים הפנים שם להצטייר בחוטמא החיות כנ"ל, וכ"ז בז"א אך בא"א אינו כך כי אין ההנהגה שם תלוי' בין החסד והדין לנטות אל א' מן הצדדים אלא צריך להמשיך רחמים ולכן אמרו מחד נוקבא חיי דחיין, וזה כי אור הח"ס מתלהט שם בסוד גבורות אלה ובסוד מל' של פנים ומל' דעתיק עושה שם התיקון הד' והוא עומד הכל להמשיך בחי' החיים עליונים בסוד תיקון המתקלא ובסיתום החוטם נעשים פעולות גדולות סתומות ונעלמות עד הגיע הרוח אל הפתח ויצא לחוץ ושם תגלה התולדה וכאן נמצא ס"ג מאד מאד והוא מ"ש חד רוחא נפיק לז"א וכו' וחד רוחא דחיי דבי' זימנין לזמנא וכו', ותדע שבכאן תלויה כל נבואת דניאל של ד' ההיות. ואפרש לך היטב פעולת החוטם הזה מהו הנה כתיב כטל חרמון שיורד על הררי ציון וכו' חיים עד העולם כו' וגם חז"ל אמרו למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך. וסוד זה דע כי הנה ענין החיים באמת אינו אלא חיבור הגר"ן