אדיר במרום ריב

שמא דעתיקא אינו מתגלה בתורה והוא סתום מן הכל כי כך הוא מרומם מן הידיעה אע"פ שהוא המנהיג כי הנהגתו אינו אלא לפי התלבשותו בתוך הז"א כ"א בעקידה שם נגלה גילוי ממש, כי העקידה כבר שמעת ענינה איך הקו עוקב הרשימו תחתיו ונכנס בו ושם נגלה לאברהם למטה ענין יחוד זה שא"א וז"א הכל ענין א', וס"ז בי נשבעתי נאום ה'. וכבר ידעת כי כל הנשבע [נשבע] במי שגדול ממנו ונתפרש לך זה בענין נשבע ה' בנפשו שה' הוא אצילות הנשבע בעולם הנקודים שלמעלה ממנו וגם כאן בשנשבע נשבע במי שגדול [ממנו] והיינו עתיקא ואומר עליו בי נשבעתי, והוא כי כאן נגלה ס"ז שאמרתי שע"ק הוא עצמו ז"א ונמצא שזהו ידיעה אמתית בענין ע"ק מה שלא נודע בשום מקום אחר כי תמיד נעלם ממנו ולא ידענוהו, וכאן נתפרש באמת כי הוא פנימית השם ב"ה ולכן אמר [שמא דעתיקא], וסוד הדבר כי לא"א נק' אקי"ק. וכבר זה הוקשה איך אקי"ק הוא למעלה משם יקו"ק, והאמת הוא כי ע"ק הוא עצמו פנימיות של יקו"ק אלא שלהיותו מרומם עדיין לא נק' על שמו כי לא נגלה לו הרבה ואז משלים בעדו שם אקי"ק, ונמצא כי אקי"ק הוא שם יקו"ק ב"ה אך קודם השתלמו להגלות ותראה שהשם ב"ה סודו היה בה"א הוה בוא"ו יהיה ביו"ד וע"ש היו"ד נק' ע"ק אקי"ק בסוד יהי"ה הזה. סוף דבר כאן נודע שהוא עצמו שם יקו"ק מה שהי' נעלם בשאר המקומות לכן אמר בי נשבעתי נאום ה'. והנה בסוד זה הענין שזכרנו [כתיב בך יברך ישראל] ויעקב הוא שאומר זה ואומר בך יברך ישראל והוא בחי' הפנימיות שבו שסודו מא"א כנ"ל, [וכתיב ישראל אשר בך אתפאר, כי התורה מתפרשת למטה בקשר המאורות עם העוה"ז ולמעלה הכל במאורות עליונים ותחתונים. והנה ז"א אומר למטה לישראל ישראל להיותי בך אתפאר יען היותו כדמותו וא"א לומר כך לז"א להיותו ישראל כמוהו וגם בעתיק יומין שייך עם הא"א, ותראה כיון שנעשה זה הגילוי אז נאמר ויירש זרעך וכו' בסוד הירושה הנ"ל בסוד תיקון העקב, והבן היטב

ואמר תניא כתיב חזה הוית וכו', וזה ג"כ מן הסודות הנפלאים והרמים אשר בחכמה, הנה כתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו כו' וכן ויפח באפיו וכו', ורז"ל אמרו אין מעידין אלא על פרצוף וכו' וגם פה אמר רשב"י [בחוטמא וכו'] וזה כי הנה יש נר"ן והנפש קבוע בכבד והנשמה עומדת במוח לשפוט הדברים והרוח עולה ויורד בגוף ועושה כל הציורים בסוד האותיות המאירות בגוף, והנה תדע כי יש תואר ויש מראה והיינו כי יש צורת האברים במתכונתם ויש המראה הבולט מתוך האברים המחוברים והיינו הוא המראה הנראה לעינים הרואים שאינו שום דבר פרטי אלא הוא מה שנולד מחיבור האיברים ביתד, ותדע באמת כי המראה הזה אפילו שטחיותו הנראה לכל עין נמשך הסבה מסוד הארת הרוח הזה המצייר בציור בפנים וכ"ש פנימיות הנראה לפקחי עינים שכל אחד מצויר בציור הראוי לו מסוד הד' חיות כמבואר בכמה מקומות בזוהר ובתיקונים שהכל תלוי בציור הרוח הזה, והנה מקום הולד הציור הזה הוא בחוטם כמ"ש לך עוד בס"ד ולכן מי שירצה להסתכל בפנים לראות ציורו הפנימי צריך להסתכל בתחילה בחוטם ולקחת משם הציור כי באמת כך מצטיירים הדברים ותראה שאפילו מי שירצה לצייר אדם א' צריך לקחת בדעתו הציור מהחוטם ואם לא [לא] יוכל לצייר אותו בדמותו בשלימות, וזה הדבר נמשך גם כן מכלי החוטם עצמו כמ"ש לך עוד שע"כ שם יהי' נולד הציור כי כל אברי הפנים נמשכים אחריו, וז"ס הענין מ"ש בפ' משפטים חוטמא מלכא תיקונא דפרצופא ע"ש, וכיון שנתקנו כל איברי הפנים בסוף הכל יוצא החוטם בסוד מל' שיהי' כל שאר המאורות פונים אליו בסוד חמדת ימים, ותראה כמה דברים מתחברים במציאת החוטם הזה. הנה המוחין הסגורים בראש מתפרשים להאיר בסוד תיקוני הראש והג' מוחין ח' ב' ד' [] מתפשטים בכל שאר התיקונים שלמעלה מן