אדיר במרום קצה

סודה ה' אותיות דאלהי"ם, ובה' זאת נכללין כל הכ"ב אותיות וזה בציורה כזה ה יו"י, ואח"כ נתמלאה ה' הזאת (כזה ה"ה) ומלויה ה' האחרת ואו נעשו שני שמות אלהי"ם, והיינו שאלה הענינים הנמצאים פה הם בחי' שמות אלה ושורש לשמות האלה למטה, כי כאן באמת א"א לומר שום א' מאלו הדברים כ"א לבחינת שורש התחתונים. וצריך שתדע שבאלו הב' שמות היו נכללים כל הכנוים הנמצאים לשם הוי"ה ב"ה שהוא עדיין לא נגלה וז"ס כנו"י שהוא כמנין אלהי"ם, וזהו ענין הכנוי המוזכר בזהר פ' בראשית ע"פ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהוא הכנוי מצד אי'. ועוד אפרש לך מזה כס"ד, וסוד הכ"ב אותיות היו מצטרפות בצירופים רבים בכח שני שמות אלו דאלהי"ם ונעשים רל"א שערים פנים ואחור ובכח הצירופים האלו היו מאירים זה בזה בלי שום מדר אלא הכל בערבוביא, ואח"כ חזרו ונכללו כל אלו השמות בסוד עיגול אחד ונעוץ סופו בתחלתו עד שנשאר הכל בסוד י' אחד לבד בסוד קוטרא בגולמא נעיץ בעיזקא והה' שזכרנו נשארה בסוד ד"ו העולה י', ותדע שכ"ז ה"ס יעק"ב, כי עק"ב הוא גימט' ב' אלהים ובחזרם בסוד י' הנ"ל נעשה יעק"ב, וז"ס תפוח עק"ב שנקרא תפוח בסוד י' הנ"ל. ועוד תבין בזה ענין עקבות משיחא. והנה בהיות כל הכנוים נכללין בי' הזאת אז נעשה העשרת דברים שנבראו ביום ראשון כנזכר בדברי רז"ל, ואח"כ מן הו' הזאת האיר הארה אחרת והוא י' נקודות לי' אותיות דב' אלהים כזה א"א ל"ל ה"ה י"י ס"ס שעולה עם י' נקודות כמנין יעקב. וצריך שתדע כי האותיות הם בבחי' זו"נ, והנקודות הם בבחי' אימא, כי עד כאן נגלה בזה הגלוי ולא יותר וזה הי' שורש לתלת עלמין שימצאו אח"כ, ואם לב חכם לך תבין מן המגולה את הנסתר היינו מן התחתונים את העליונים, וזה כי הנה יש נקודות תגין ואותיות, כמו שנתפרש היטב במ"א. והאותיות הם זו"ן, והתגין הם קשר האותיות עם המקור שיצאו משם שאינן מתפרשין מהם, והנקודות הוא בחי' אימא המתגלית בהם להנהיגם ולכן א"א לאותיות להאמר בלי נקודות, וז"ס כונן שמים בתבונה, וכ"ז הוא סוד יעק"ב כנ"ל, כי יש חשבון ומנין האותיות דב' אלהים עצמן שעולין יעק"ב דהיינו ב' אלהים וי' אותיותיהם, ויש בחי' שעם הנקודות עולין מנין יעק"ב היינו ב' אלהים עם הי' נקודות, וזהו בחי' קשר אימא על בנין, וכ"ז ה"ס הכנו"י שזכרנו למעלה שהוא מאי' כמוזכר בזוהר שם. ונמצא שב' שמות אלהי"ם נמצאים בסור החיצוניות זו"ן, והה' שע"ג הוא בחי' סוד אי' המוציאה אותם שע"כ יש בה איזה השגה:

משא"כ בחכמה וגם כי הדינין מינה מתערין. והבן היטב שבכללות העולמות סודה בריאה מאבי"ע שהרע מעט שם אך אינו כולו טוב כאצילות שהוא וחייוהי חד בהון. והנה התגין ממשיך סוד הנקודות כמבואר במ"א, ולכן יצאו מן העיגול שהוא סור העיזקא כנ"ל הנקודות העשרה שזכרנו והנה אז היו מתפשטין מן השמות כמה מיני התפשטות שיוכל להתפשט, וזה כי השמות עם נקודותיהן או עם אותיותיהם הם ב' פעמים יעקב דהיינו ד' אלהי"ם עם הנקודות או האותיות, ואז הוא כמנין השט"ן השולט, בשס"ד ימות השנה לבד יוה"כ, ובחי' ד' אלהים אלה מתפשטים (הם ומילואיהם י"ח ומלוי מלואיהם ל"ד תיבות דו"ק ותשכח) ונעשים ד' ב"ן וסודם יצח"ק שעולה ד' פעמים ב"ן כנודע, ועוד נעשים הבחי' אלו ד' יודי"ן וסודם ם' סתומה סובבת לד' רוחות. ותדע שזהו סוד ל"ב אלהים דבראשית, כי בתחלה היתה הה' ד"ב ואח"כ נעשית י' הרי ל"ב וסודם בכללות עשר ש"ך דינין שהם ה' פעמים די"ן עולה ש"ך, שיש בה' אותיות דאלהי"ם, וזהו מה שאמרו שהקב"ה ברא את העולם בדין תחלה, וז"ס חש"ך של הדין כי הוא ש"ך בסוד ה"פ דין כנ"ל ועתיד להתפשט לח' מלכין הנ"ל כנודע, כי ח' פעמים ח' עולה דין וזהו חש"ך דיצחק, וכ"ז לבחי' שורש קליפה קדמה לפרי כנ"ל

ואפרש לך כ"ז על סדר המקראות, כי אמר בראשית ברא אלהים גו', וראשי"ת היא