אדיר במרום קפב

כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים, וכ"ז הוא כי היין הוא הגבורות וכשנעשה טוב אז הולך במישרים, שהוא מיתוק המנצפ"ך כמבואר במ"א, ובאמת העי"ן הזה הוא שורש לכל התחתונים שהם הז' תתאין וכשהוא נמתק הרבה אז הוא עצמו חוזר להיות מים וה"ס היין הנשפך כמים ובבחי' זו מטהר כל הטומאות, והנה צריך שהיין יהי' חוזר להיות מים והסדר הזה הוא כי הח"ס היא כוללת חב"ד כמ"ש לעיל וסודם הוא יו"ד ה"א וא"ו אבל הם נכללין כולם בי' אחת לבד וסודם ג' קוצין של היו"ד ואלו הג' קוצין נקראים ג' סאין ואח"כ אלו מתפשטין למ' סאין, וזה כי הנה אלו הג' סודם יו"ד ה"א וא"ו והוא לו"ג של ט"ל, ודנה כ"א מהם כולל חבירו ואז נעשים נ"פ יה"ו והיינו ג"פ ט"ל ואלו נקראים ג' לוגי"ן והנה סוד הלו"ג הזה בכלל סובב לד' הצדדים והוא כי ח"ס נק' עזקא דכייא כי הד' מוחין נכללים בה בסוד ד) סתומה לד' צדדים והוא כי הלו"ג הזה הסובב נעשה ד' לוגי"ן והיינו ד' פעמים ט"ל, ובסוד ההתפשטות הזה נעשה מ' סאה והיינו כי בהיות הי' עצמה סובבת לכל צד אז מתפשטין מ' נקודות לכל צד והי' באמצע שמשלמת עשרה לכל צד ואז הם מ'. והנה החיבור של ד' לוגין נקרא ק"ב כי יו"ד ה"א וא"ו משם יוצאין ע"ב ס"ג מ"ה ומילואיהן בלי פשוט עולה ק"ב, והנה בסוד הק"ב הזה נשרשים הו' קצוות והוא דפ"ו הרי ל"ו והם נחלקין בכח הלוגין לט' לכל צד והם ט' קבין ובסוד הי' המשלמת נעשים מ' סאה והרי כאן כל חילוקי המדות האלה כי הם מ' סאה והם ט' קבין הסובבים לכל צד וסודם ו' קבין שהם ופ"ו ויש הד' לוגין העושין הכל, והנה הג' לוגין הם שורש לכל המ' ולכן ג' לוגין פוסלין את המקוה ובסוד הט' קבין יש נפילת ט' קבין על בעל קרי שהוא מטהר, והנה כ"ז הוא סוד היין הנעשה מים כי מ' מן הניצוצים נעשה ם' סתומה והל' נעשה י' אחת והכל הוא ד סוד נקודה בהיכליה בהתפשט היו"ד לד' צדדים, וסוד כל זה הענין הוא כי בהתגבר מאור א' על אור האחר תגבורת גדולה יחזור המאור ההוא להיות כמוהו וע"כ בהנתן המים בתוך היין אז המים מחזירין היין לבחינתם ולכן אורותיו יסתדרו לפי הסתדר המים, והנה צריך שתדע כי יש ג' דברים למים טבילה נתינה נטילה, והיינו טבילה במ' סאה ונתינה בט' קבין נטילה לידים, והנה הנטילה היא במי חסד ממש אך הטבילה והנתינה הם בסוד הגבורות שחזרו לבחינת זאת של מים, וסוד זה הענין הוא מה שאמרו רז"ל בריש כל מרעין אנא דם בריש כל אסוון אנא חמר והוא כי הגבורות יש להם שתי בחינות בחינת דם ובחינת יין והדם הוא הדין הקשה והוא מקור לכל התחלואים ועל זה נאמר אל תרא יין כי יתאדם שסופו דם אך היין הם הגבורות הנמתקות במים כי אם אינם נמתקות חוזרות דם כנ"ל שסופו דם ובהיות היין הזה מתמתק אז נשאר בסוד המשמח אלהים ואנשים, ולפי המתקו כך מתעברת כל אחיזת הס"א ואז נעשה יין הרקח, והוא כי אדם שגברה עליו זוהמא ונדבק בו ריח רע שהוא אחיזת הס"א, הנה להעבירה ממנו צריך רחיצה במי בשמים שיהי' בהם ריח טוב להעביר הריח הרע, וזהו הריח של היין הטוב ואז נאמר בו בריש כל אסוון אנא חמר, ותראה שגם בפסוק נזכר יין בשם חמ"ר וסודו רמ"ח שעומד להמתק ברמ"ת שהוא התפשטות החסדים, ונמצא שבהתגבר החסדים על הגבורות האלו יחזרו הגבורות בסוד יין טוב ליקרא גם הם מים ואלו הם מי המקוה, והנה שמעת כבר סדר האורות איך מסתדרים לפי' בחי' זו של מקוה, כי הל' נכלל במ' ושם נסדרים הו' קצוות בג' מיני חלוקיהן כי שם צריך שיהי' להם שורש כיון שהם מקור כל הנבראים ואז בהעלותם שם יחזרו להיתקן מכל פגם בסוד הרפואה כנ"ל וזה כי הו"ס הם ששה קבין שהם סאה אחת שבזה הג' מוחין שבחכמה סתימאה הם ג' סאין וגם אלה הקבין הן לפי בחי' הלוג דהיינו ט"ל ד' לוגין לכל אחד כי בכל אחד מהם יש בחי' שם הוי"ה אך הההי"ן מגיעין כולם לנוקבא ונשאר כך ט"ל וע"כ ביו"ד שבאמצע הם' סתומה יש שני בחינות יש