אדיר במרום קיד

שתמנע התפשטות הרע כנ"ל וזהו סדר הבריאה לפי מה שנבראת לצורך הבחירה והשכר והעונש, אבל בתיקון מעשה הצדיקים נעשה תיקון גדול מאד, בסוד ונוגה כאור תהי', וזה כי נמצאת עלי' בכל המדרגות, והקדושה עולה ממדרגותי' עד שאפי' חלק האחרון שבה אינו מתגבר כ"כ בו כח הדין והצמצום עד שהיוצא ממנה לא יהי' אלא נוג"ה ובחיקות זה שמתפשט ממנו יהי' רע, אלא אפי' זה שיהי' במדרגת נוג"ה ישוב להיות במדרגות אור ואז המתפשט ממנו לא יהי' רע אלא טוב והרע נבלע בשורשו כי סוף סוף לא ישאר אלא בחי' השורש של הרע ולא הרע בעצמו. וזהו סוד שהזכרתי למעלה ונוג"ה כאור תהיה, ואינו אומר אור תהי' אלא כאור תהי', והענין כי בהיות הקדושה שולטת אז הבהיקות הזה מתקדש יותר והוא לבדו נשאר ומאסף אליו הענפים ומבליעם בעצמו, והסדר כך הוא, כי הנה להתפשט הנוגה עוד נמצאים ענפים והם מלאכי המשחית, והרע בבני האדם למטה, ואז יהיו נבלעים הענפים התחתונים בשרשם הרע והרע עצמו בשרשם הטוב. אך צריך שתדע כי לכל הדברים האלה יש זמן קבוע, כי הנה כתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה וכו', וגם כתיב אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. אמנם האמת הוא שלא בפעם א' יתוקן הכל בימות המשיח, כי האמת שתיקון גדול יתוקן ודאי מיד, אבל עכ"ז עד שיגיעו הדברים לסוף שלימות התיקון צריך זמן, ובהרבה זמנים יעשו הרבה תיקונים שונים בהרבה עליות שיעלו העולמות זו אחר זו. והנה מיד בביאת המשיח יעשה תיקון א', והוא שקליפת נוגה תפרד מן הנ' האחרות הקשות והיא תשתעבד לקדושה ואז תקבל כח יותר גדול והיינו שתתקדש היא עצמה כנ"ל ושאר הקליפות הקשות תשארנה רחוקות מן הקדושה לגמרי. והנה כנגד זה יעשה בעולם שני דברים, הא' היא הנקמה במצריים באותן שהם מצד הרע הגמור בסוד הנ' קליפות קשות, והב' היא גירות העו"ג ממה שישאר בהם שהוא הטוב שבהם לעבוד את ה', ככתוב אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו'. והנה אז לא יקבלו הג' קליפות שום כח כלל מן הקדושה, וגם לא יהי' להם שייכות עם ישראל כלל, רק לא תבלע מיד בשורש אלא תעמוד עדיין להעניש החייבים בגיהנם, וגם יהי' לה איזה שייכות עם הרשעים, כי כמו שבהתחברם בקליפות נוגה הי' להם איזה קורבה אל הקדושה כך עתה שיהיו רחוקים מן הקדושה יהי' להם עכ"ז איזה קורבה אל נוג"ה, ולכן באותו זמן יהי' חילוק בין ישראל לעו"ג, שלישראל אין מיתה ולעו"ג יש מיתה שנאמר בהם כי הנער בן מאה שנה ימות. אבל אח"ז יעלה העולם עוד מדרגה אחרת שלא יהי' עוד מיתה אפי' בעו"ג, והעליות הם רבות וכן תולדות העליות, אך סוף הכל הוא יום הדין הגדול שאז תעבור הס"א לגמרי מכל הבריאה ואז באותו הדין נעשה הבירור האחרון שאפי' הרשימו של הרע יסתלק, ולא ישאר בשום נברא מכל מה שנברא מששת ימי בראשית עד היום ההוא רק טוב, וכל הרע מהם עליו יאמר לחרפות ולדראון עולם, וכן כי תולעתם לא תמות וכו', כי אז הקב"ה נותן כח לרשעים לקבל הפורעניות שלהם, ואז הוא הזמן להעביר הס"מ, דהיינו הרע של הס"א שלא תמצא בעולם. ואומר לך איך נעשית ההעברה הזאת, דע כי הנה לכל נמצא יש הצורה שלו, וצריך שיהי' בו כח המעמיד הצורה ההיא וכשיעבור אותו הכח מיד הצורה ניתרת ושב הדבר לחומר שלו

ואפרש לך ענין ההפסד בכל הנמצאים, דע כי ראשית הנבראים התחתונים הוא העפר בסוד הכל הי' מן העפר והכל שב אל העפר, וחז"ל אמרו ואפי' גלגל חמה, כי באמת כל מה שבעשי' אין ראשיתו וחומרו אלא עפר שהוא היסוד הד' מד' יסודות ארמ"ע שכנגד העשי' עצמה. והענין כי בתחלה כשברא הקב"ה את העולם אז ברא הכל מן העפר והוא כי הכין מעט עפר מה שרצה לאותה הבריאה והעפר ההוא כבר הי' בנוי ומורכב