יד יצחק - א נא

כיון דנפקין וכו' אתא שיקרא אמר לו הן אינון כל מה דסגילת אמר לו לאו את אתקנת עמי דכל מה שאת מכניס אנא נסבא לי' כמובן ובזה שהתבאר שהכליון כרוך ודבוק בעקבי השקר ולכן אם אין שקר אין צורך לכליון פשוט קצת טעם הדבר דבקושטא לא מת אינש קודם זמנו המובא (בסנהדרין צ"ז). דכיון דאין שקר אין כליון. וכמאמר החכם במשלי שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר היינו שכרוך עמו האבדון ולכן אמר ירמי' הנביא בשם ה' [ירמי' ה'] בקשו ברחובות ירושלים אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה דגדול האמת שהוא ממקיימי העולם. וכן משפט כמתניתין הנ"ל וכאשר יבואר קצת להלן ובמעט התבוננות יש להבין בעמדנו בזה מליצת חז"ל בסנהדרין (דף צ"ז) על פסוק ותהי האמת נעדרת ודרשו מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכות לה וזהו דאחר שישמעו דברי הנביא בשם ה' יתקבצו ויתחברו אגודות אגודות לדבר על דבר דברי הנביא וזהו מלמד שנעשית עדרים עדרים. ועכ"ז לא נשאר אתם דבוק כלל מהאמת והצדק שהודיע הנביא ורק הולכות לה אבל אם ישאר ויתדבק בנו האמת שאנו רואים ושומעים אז יגיענו שכר האמת שאמר החכם מכל אדם בספר [משלי י"א] רשע עושה פעולת שקר וזורע צדקה שכר אמת כוונתו לדרכנו מעשה הרשע הוא קיומו רק כפעולת שקר שביאר כבר בדבריו ועד ארגיעה לשון שקר וכנ"ל אבל זורע צדקה שכר אמת וא"כ שכר אמת גדול מעושי צדקה כיון דנתלה באמת וזה כאמרו שפת אמת תכון לעד ואנחנו נדע ג"כ גודל שכר האמת מעושי צדקה שכתב [במשלי כ"א] רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ונאמר עוד שם מתן בסתר יכפה אף וצדקה תציל ממות ואמר דוד המע"ת [תהלים קי"ב] פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד וכאשר יבואר עוד גודל הצדקה בדרוש וא"ו וגדול מהם שכר האמת דמי נתלה במי:

ועמוד השני הוא עמוד הדין וכדכתיב צדק ומשפט מכון כסאך [תהלים פ"ה] ואולי לכן אמרו (שבת י') כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית והביאו התם גזירה שוה בקר בקר כיון דהוא ממקיימי העולם שלא תחרב כמובן ואמרו עוד (סנה' ז') כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל וכמתני' דאבות הנ"ל שהעולם מתקיים על הדין ואפשר דאין כוונת מתניתין דוקא לדיין שדן דין דהלא אמרו סתמא על הדין ומצינו [במגילה ט"ו ב') אמר ר"א א"ר חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו למי שמשים עצמו כשריים ולרוח משפט זה הדן את יצרו [ופירש רש"י כופהו שוב בתשובה] וליושב על המשפט זה הדיין שדן דין אמת לאמיתו וכו'. הרי דגם זה שעושה תשובה מצינו שנקרא די וכ"כ מצינו מאמר זה בחלק (קי"א) עי"ש וע"ד זה אמרו (בפסחים נ"ד) דתשובה נבראת קודם שנברא העולם שנא' בטרם סרים יולדו וגו' ותאמר שובו בני אדם יען כי קיום העולם תלוי בזה וזה הוא בכלל הדן את יצרו וכרש"י הנ"ל וכן מצינו דנמנו וגמרו נוח לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו (עירובין י"ג). דזהו יסוד קיום העולם. אך יש להבין ענין מחלקותם דהללו אומרים שנוח לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח לאדם שנברא ואח"כ נמנו וגמרו שנוח לאדם שלא נברא יותר משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו ע"כ בתלמודן שם דלכאורה נעלם ענין מחלקותם והאם עול בחוקו יתברך לדעה האומר דנוח לאדם שלא נברא וכפי שנמנו וגמרו ונאמר בדרך זה דמפורסם הדבר שתכלית הבריאה הי' מטובו ית' להיטיב להאדם מבחר היצורים לכן נפח באפיו חלק אלוה ממעל שיבחור בכחה בהטוב ויעזוב הרע שבעבור זה יגיעו שכר נצחי עדי עד ולא ימיש ליהנות מזיו כבודו יתברך:

[ואולי בזה נאמר על דרך מליצה דברי חז"ל בברכות (ח' א') גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואלו הנהנה מיגיע כפו כתיב אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא וזהו דידוע דגם קודם שניתנה הנשמה באדם מעולם היה חלקה בחיים עם ה' אלהיה. אך היתה מגודרת אז בגדר ירא שמים כצבא השמים והמלאכים ושרפים ואופנים שגם המה נהנים מזיו כבודו אבל בודאי אין כאן יגיע כפים כיון שאין להם בחירה ורצון כלל רק כפי שניתן בכחם וששים ושמחים לעשות רצון קונם משא"כ הנשמה אחר רדתה בגוף האדם אזי בבחירתה תבחר בטוב ותמאס ותרחיק הרע ונקראת ומגודרת אז בשם וגדר נהנה מגיע כפיה ואז וטוב לך לעולם הבא אבל כל עת הנייתה בגדר ירא שמים הנ"ל ואינה ניזונית ממעשה ידיה ויגיע כפיה אזי אינה בגדר וטוב לך ורק תואר אשרי הוא לה כמובן]. וכבר אמרו חז"ל (בקידושין ל' וסוכה י"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו ובשבת (צ"ג) לענין מלאכת שבת מצינו דזה יכול וזה אינו יכול ד"ה זה שיכול חייב דאי זה שאינו יכול מאי קעביד א"ל רב המנונא והא קמסייע בהדי' א"ל מסייע אין בו ממש והביאו הרבה ראיות שם [והא דבאמת מצינו לרב אשי במכו' (כ' ב') גבי אחד הניקף ואחד המקיף לוקה ואוקי רב אשי במסייע ניקף להמקיף. וא"כ סבר בהדיא דמסייע יש בו ממש והתם בשבת הביא בעצמו ראי' דמסייע אין בו ממש עיין בדברינו לעיל מה שדברנו בחידושנו לספר שופטים מספר היד]. ולכן נאמר באולי ע"ד זה פלוגתתם הנ"ל דדעת הראשונה שנוח לאדם שלא נברא כיון דבידו של הקב"ה לבטל להיצר הרע וכמו שאמרו בברכו' (ל"ב) א"ר חמא בר חנינ' אלמלא שלש מקראות אלו [ופירש"י ז"ל אלמלא שלש מקראו' וכו' שמעידין שיש ביד הקב"ה לתקן יצרנו ולהסיר יצה"ר ממנו] נתמוטטו רגליהם של ישראל חלילה. דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר וכיון דבידו יתברך להסיר השאור שבעיסה א"כ הוא הוא היכול והאדם אינו יכול דהלא אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו וא"כ האדם אינו רק בגדר אינו יכול ומסייע הוא ואין בו ממש ולכן אמרו שנוח לאדם שלא נברא יותר משנברא דהלא עדיין אינו מתואר בגדר נהנה מיגיע כפו דסוף סוף הקב"ה הוא היכול. והאמרי לה דנוח לאדם שנברא סברי דאף דבאמת הכל יכול בוראנו בכחו הבלתי ב"ת גם לבטל להיצה"ר עכ"ז כיון שגזר ברצונו הפשוט שבעוה"ז לא יתבט' היצה"ר עד ימו' המשיח ועוה"ב וכדאר"ח כל בידי שמים חוץ מיראת שמים וניתן הבחירה בידי האדם להטות לאיזה צד שיהי' רצונו כדכתיב [בדברים ל'] ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים וכראיית ר' חנינא המובא באיזו מקומות בש"ס מדכתיב מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וכדומה