יד יצחק - א מט

דרושים דרוש ראשון בדרוש הזה ידובר בענין בריאת העולם ועל מה עמודיה יתקיימו ומדוע מאנו המלאכים בבריאת האדם ומחלוקת החכמים אם נוח לאדם שנברא. וענין תפיסת היצה"ר המובא ביומא (ס"ט) שנפיק כגוריא דנורא. ומה הוא דלעתיד ידומה היצה"ר לצדיקים כהר ולרשעים כחוט השערה המובא בסוכה (נ"ב). וישוב למה שהתעוררו המפרשים דבטעם מניעת המבול כתיב משום דיצר לב האדם רע מנעוריו והלא מטעם זה עצמו הובא המבול כמפורש. ועוד כמה ביאורי מקראות ומדרשי חז"ל:

מדרש (בראשית רבה פ"ח) אמר ר' סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כתים כתים וחבורות חבורות מהם אומרים אל יברא ומהם אומרים יברא הה"ד חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו:

חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות ושלום אומר אל יברא שכולו קטטה מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ שנאמר ותשלך אמת ארצה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה אתה מבזה תכסי' שלך אמר הקב"ה תעלה אמת מן הארץ הה"ד אמת מארץ תצמח ע"כ [והובא בהמבארי']:

אם נשאל מדוע נמצאו אנו הכתות להגיד דעתם בראש הלא כמה כתים יש לפני המקום ב"ה וכאשר נראה ג"כ קצת מדברי רבותינו בעצמם שאמרו כתות כתות וחבורות חבורות נאמר בפשיטות דהלא ידוע מאמר שמעון הצדיק שאמר ריש מס' אבות על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. הכוונה שעליהם הוסד תחלת הבריאה ורשב"ג אמר שם סוף פ"ק דאבות על שלשה דברים העולם קיים על האמת ועל הדין ועל השלום והוא הקיום אחר שנברא [ועיין ב"י בטור חוה"מ סימן א' ועיין ג"כ לקמן בדרוש הרביעי] ולכן כיון דאמת נעדרת והקטטה מצוי' אין קיום לעולם ע"כ התעוררו האמת והשלום שהן המקיימי העולם ורצו לבטל הבריאה בטענותיהן הנ"ל. ולעומתן החסד והצדק המה ממעמידי העולם יביעו אמרתם שטוב ויפה הבריאה. אך את זה מוטל להבין ולהשכיל הלא אמת קושטא קאמר ואין דרכו לשקר ומה חטאו דישולם תשלומו בארץ והלא חותמו של הקב"ה אמת ומעבדו אמת ולמה ישליכו עבור אמרי אמת אשר בפיו גם כאשר שאלו אח"כ מלאכי השרת רבש"ע מה אתה מבזה וכו' מה השיבם הקב"ה תעלה אמת א"כ מעיקרא מאי קסבר:

נעתיק לדבר בתחילה קצת בגודל השלשה העמודים הללו שיש להם כח לעמוד בהיכלי מלך ולחבק זרועות עולם. גודל וחוזק האמת אמרו ביומא ובעוד איזו מקומות חותמו של הקב"ה אמת ומקרא מלא וה' אלהים אמת ואמר דוד מלך ישראל ה' מי יגור באהליך מי ישכון בהר קדשך גו' ודובר אמת בלבבו ואמר שלמה בחכמתו אמת קנה ואל תמכור. וגודלו הוא כי אם יעמיד על האמת ויעמיק עצמו בזה יודה על אלהותו יתברך שהוא אלהים אמת וכן בנבואת אדון הנביאים ובזאת התורה שניתן לנו מאלהי האלהים ויאמין בהשגחתו יתברך ובשכר ועונש וכולם גדר האמת. אבל אם ינטה זיז כ"ש מקו האמת הלא כן דרכו של המסית היום מקיל לו באמירת שפתים שפה שקר ואח"כ אומר לו להטיל ספק באחד מעניני עבודתו יתברך ומי כמוהו יודע לכלכל דברים להטות לב האדם לרע לו חלילה עד שידיחנו מאחד העיקרים. ובזה פשוט א"כ מאמרם ז"ל סנהד' (צ"ב) כל המשנה בדיבורו כאילו עובד עבודה כוכבי' ומזלות כתיב הכא והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים. והוא כדברינו כיון דנוטה קצת מדרך האמת קרוב הדבר שיכשל בשקר גדול וקרוב לעבודת כוכבים ומזנות ובעמדנו בזה נבין הגדה התמוה ביומא (ס"ט ב') ויצעקו בקול גדול אל ה' אלהים [בנחמי' ט'] מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכלא וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דהוי כתיב בה אמת אמר רב חנינא ש"מ חותמו של הקב"ה אמת אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתה מסרוה ניהלייהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר זאת הרשעה בהדי דתפסיה לי' אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזיל קלי' ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עלי' מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב לקלא וכו' אמרו הואיל ועת רצון היא נבעי רחמי על יצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתא לי' לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעי ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח וכו' ע"כ. ואף דתחילת בקשתם מבואר דכיון דהתגבר למאוד יצרא דע"ג על בני האדם עד דלא יכלי לי' כולי עלמא מהראוי לבטל כחו. דאף דתכלית הבריאה הי' ע"ז דיהי' נטיה בלבו של האדם לרע והאדם יעמוד כנגדו וילחם בו בעד נפשו. עכ"ז הלא ידוע מאמר חז"ל בקדושין (מ') ובסוכה (נ"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו הלא א"כ יש סיוע מהקב"ה וכיון דגדל כחו עד דקטלינהו לכולהו צדיקי ואתרבי' למקדשא מהראוי שיוחלש בעזר האל ואף דאין באפשרות לבטלו לכולי' אף ממצוה אחת דהלא כמה אזהרות כתיבי בפרטות עבודת כוכבים ואם אין בחירה למה להעיקר הזה בתורה וכידוע מאמרם ז"ל בשבת (פ"ח) שבזה נצח משה רבינו אדון הנביאים למלאכי השרת נגד ויכוחם שרצו שתנתן התורה על השמים וכמפורסם ועכ"ז לא קיבל משאלותם אבינו שבשמים משום דאין יצר שולט בם וא"כ איך אפשר לבטל בשלימות היצר אף בפרט אחד על זה נאמר דבקשתם הי' שלא לבטלו בשלימות מהסיתן לעבודת כוכבים רק להיות ישעם ועזרם בתשועת ה' שיוחלש כחו של המדיח דגדול כחו יותר מאפשרות האדם לעמוד נגדו כמעט. עד שאמרו חז"ל בסנהדרין בחלק בשעה שבא מנשה לרב אשי בחלום ואמר לו אלמלא היית שמה הוות נקיטי בשיפולי גלימא ורהיטת. ולכן הסכימו בשמים לשאלתם ונפל להו מן שמי' הוא הסכמה על בקשתם אבל לפלא ולמופת ענין הלזה דנפק ואזיל כגוריא דנורא מבית קודש הקודשים [ואף דודאי לוטים בזה סודות עמוקים