יד יצחק - א לו

א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא לרבי אלעזר דאמר זה נוטל טופס וזה נוטל תורף למה ליה וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך א"ל לדמי דאמר הכי שטרא דאית ביה זמן כמה שוי ושטרא דלית ביה זמן כמה שוי בשטרא דאית ביה זמן גבי ממשעבדי ואידך לא גבי ממשעבדי יהיב ליה האיך דביני ביני ופרש"י ז"ל דתורף עדיף מטופס דאית ביה מקום הזמן דאילו שם המלוה והלוה והמעות כתובין אף בטופס שצריך להחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה והוא עיקר כדתנן היה בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון אבל זמן לא מיהדר ואי משום חתימת עדים שהוא תחת הטופס הא אית ליה לרשב"ג מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו והאי מודה שכתבו הוא עכ"ל וא"כ הלא הנראה מדברי התייר הגדול הלזה דכל דבריהם הוא רק אליבא דרשב"ג אבל אליבא דרבי כיון דקסבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו אין שום עדיפא לטופס מהתורף דכזה כן זה דכל זמן שאינו מקיים חספא בעלמא הוא והנראה מדברי רש"י ז"ל האחרונים הללו דכן הוא גם דעתו בתחילת דבריו דפי' מחלוק' בדברי ר"ש. וא"כ בזה הונח לן דעת רבינו הגדול הר"מ ז"ל וההלכות והעיטור דלא מחלקי כלל בין תורף לטופס כיון דפסקי כרבי דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו וא"כ שוים המה וכנ"ל ובעמדנו בדברי רש"י ז"ל נסיר מעליו קושית רבעת"ו ז"ל ד"ה דאית ביה זמן וז"ל פירש"י דמעות ולוה ומלוה לא שיימינן דכתיבי נמי בשיטה אחרונה בטופס והוא עיקר דתנן כתב בו מלמעלה מנה כו' ותימא הא אין למדין משיטה אחרונה ולכך עושין חזרת השטר וכו' וגם פירש דבעדים לא שיימינן דרשב"ג אית ליה מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ופירושו תימא דאם חשב אותו שאינו תופס עדים כאילו יש לו שטר בלא עדים א"כ לרשב"ג נמי לא אתי שפיר דנהי דסבר דאין צריך לקיימו מ"מ כשאין כלל עדי חתימה פסול. ועוד במה עדיף תורף מטופס כך השטר פסול בלא טופס כמו בלא תורף דאם נמחק אפילו שיטה אחת מן השטר הוא פסול עי"ש דמפרשי שלא כדברי רבינו הגדול. אך בסוף הביאו בלשונם ובירושלמי איכא א"ר אלעזר הכל הולך אחר מי שתפוס עדים ופליג אגמרא שלנו דמזכיר זמן וסובר דעדי מסירה כרתי והשטר כשר בלא עדי חתימה ושמין כמה שוה שאין צריך לחזור אחר עדי מסירה כו'. עד כאן לשונם:

ונאמר ליישב דעת רבינו הגדול מכל קושיות של רבעת"ו ז"ל דאולי גם רבינו מפרש כהירושלמי דסבר רשב"ג דעדי מסירה כרתי וכן ראוי לבלי לחלוק על הירושלמי אם אינו מפורש בתלמודן להיפך [ועיין לקמן בדברינו] ואף דלחד אוקימתא בתלמודן דבתרא (דף ק"ע) סבר רשב"ג דעדי חתימה כרתי הלא מ"מ לשאר האוקימתות אין הכרח לזה ואדרבה מוכח בגיטין (דף י"א) דרשב"ג סבר דעדי מסירה כרתי וכן כתבו להדיא רבעת"ו ז"ל שם ד"ה רשב"ג אומר. ואף דהביאו שמה דעת ר"י דזהו דווקא בגיטין ולא בשאר שטרות היינו רק לדעת האוקימתא שם בב"ב דרשב"ג סבר עדי חתימ' כרתי ומפורש כן בתוספו' שם. דר"י תירץ זאת על קושית ר' אפרים דהקשה דבפ' גט פשוט משמע דסבירא ליה עדי חתימה כרתי עיי"ש והיינו דהקשה ר' אפרים לההיא אוקימתא מדברי רשב"ג הלזה דמכאן מוכח דסבר עדי מסירה כרתי [ובפרט דאין הכרח לפירש"י מדברי ר"י אך דהאמת כדברינו] ולכן מפרש רש"י ז"ל כהירושלמי הנ"ל דרשב"ג סבר עדי מסירה כרתי וסבר באולי רבינו הגדול דאם איכא עדי מסירה אזי נלמוד ג"כ משטה האחרונה כיון דידעי העדים כל הכתוב בשטר וא"כ יתורץ תמיה ראשונה של רבעת"ו ז"ל וכ"כ מתניתין דכתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים שהולכין אחר התחתון דסתמא תנן מפרש ג"כ רבינו דאף דהיא מלמטה ממש ובשיטה האחרונה מ"מ למדין ואיירי עם עדי מסיר' דידעי דכן נכתב ולא נשתנה כלל וכ"כ תמיהתם השני' דאם אין עדי' כלל פסול אף לרשב"ג לא קשה כלל דודאי אם עדי מסירה כרתי אזי אף דליכא עדי חתימה כלל כשר וכן מפורש בהדיא ברבעת"ו ז"ל גיטין (דף ג' ב') ד"ה רא"א דאין צריך אף לכתחילה עדי חתימה עי"ש וכן דקדוקם השלישית דבמה עדיף תורף מטופס דאם נמחק שיטה אחת מן השטר פסול כנ"ל הוא ג"כ אם נכשר בעדי חתימה ולכן חוששין אנו אולי עשה איזה שקר משא"כ בעדי מסירה דידעי הכל וכל הדברים שעיקרו של שטר תלוי בו בודאי יזכרו העדים דע"כ נתיחדו לעדים. משא"כ הזמן דהוא בתורף ועיקרו של שטר אינו תלוי בו כ"כ לכן אולי אינם זוכרים זה העדים. ולכאורה פשוט קצת לחלק בזה בין הזמן לעיקרו של שטר ואם נאמר דדחוק הדבר הלא באמת דקדוקם זה השלישי לא קשה כ"כ לפירש"י וגם לא תמהו על רבינו הגדול בזה כאשר כתבו מתחילה ותימא ואח"כ ופירושו תימא אבל כאן כתבו רק ועוד במה עדיף תורף מטופס וכו' ואינו רק כעין סייעתא קצה לפירושם הבא אח"ז. דבאמת לו יהי כן דגם בלא טופס פסול מ"מ לפחות יש יתרון להתורף עם זמנו דהלא גם אם חסר מהתורף בודאי ג"כ פסול והזמן הוא יתרונו. והתמיהות הראשונות הלא נתרץ כדברינו והא דכתב רש"י ז"ל בסוף דבריו הנ"ל ואי משום חתימת עדים שהוא תחת הטופס הא אית ליה לרשב"ג מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו והאי מודה שכתבו הוא ע"כ אף דגם בלא עדים כשר השטר כיון דאיכא עדי מסירה בא רבינו הגדול לתרץ לדעת תלמודן שלדעתם התורף עדיף מטופס משום הזמן הלא אדרבה הטופס עדיף דאולי אזלי עדי מסירה למדינת הים והלא ודאי דמטעם זה מחשבי הירושלמי הטופס יותר מהתורף אף דסברי לדעתם עדי מסירה כרתי וכמובא ברבעת"ו ז"ל לזה תיקן רבינו הגדול דלסוגייתן דאמרינן דסבר רשב"ג מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו אין שום חשיבות בזה להטופס [ובהא שתלמודן חולקים בפירוש על הירושלמי הלא רש"י ז"ל מפרש הבבלי]. ולהיפך לכאורה אינו מובן כ"כ דברי הירושלמי דסברי אדרבה שהטופס עדיף מתורף מצד העדים דלו יהא דסברי דחשיבות העדים גדול יותר מהזמן מ"מ הלא באמת כיון דסבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו א"כ למה לן כלל העדים וכפי' רש"י וצע"ג ועיינתי בירושלמי ולא מצאתי שם כלל לסוגייתן דאוקימנא דפליגי רבי ורשב"ג במודה בשטר שכתבו ואולי באמת לא שמו הירושלמי לבבם לקושית תלמודן דפרכי לעיל ע"א ולית לי' מתניתין דשנים אוחזין ויש לומר בכמה אנפי מדוע לא קשי' להו קושית הבבלי וחדא מינייהו דבאמת המפרשים ז"ל הקשו על קושית תלמודן ולית לי' מתניתין הנ"ל דהלא לא דמי' למתניתין דבמתניהן כל אחד מוחזק ולכן חולקין משא"כ הכא אולי לא חיישינן לטענת הלוה דאמר פרוע דלא חיישינן לפרעון [עי"ש תירוצם] ומשום זה לא אוקמוה באולי בעלי הירושלמי פלוגתתן במודה בשטר שכתבו וכעת ראיתי בפני משה דמפרש בירושלמי כדעת