ספר הזהר, ויצא לו
Zohar, Vayetzei 36 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תָּא חֲזֵי, תְּרִין רְקִיעִין אִינוּן, וְאִינוּן שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, דָּא כְּגַוְונָא דָא. שֵׁירוּתָא רְקִיעָא תְּמִינָאָה, בֵּיהּ שְׁקִיעָן כָּל כֹּכְבַיָא, זְעִירִין וְרַבְרְבִין. וְדָא הוּא רְקִיעָא עִלָּאָה סְתִימָאָה, דְּקָאִים כֹּלָּא וּמִנֵּיהּ נָפִיק כֹּלָּא. וְאִיהוּ תְּמִינָאָה, מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְהוּא שֵׁירוּתָא לְאֲפָקָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא.
כָּךָ אִיהוּ רְקִיעָא תְּמִינָאָה מֵעֵילָא לְתַתָּא, דְּבֵיהּ שְׁקִיעִין כָּל כֹּכְבַיָא, כָּל נְהוֹרִין וּבוֹצִינִין. וְהוּא נָטִיל כֹּלָּא וְדָא סִיּוּמָא דְכֹלָּא. כְּמָה דְהַהוּא רְקִיעָא תְּמִינָאָה, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא. תַּלְיָין בֵּיהּ כָּל נְהוֹרִין וְנָטִיל לוֹן, וּמִנֵּיהּ נָפְקֵי. הָכִי נָמֵי הַאי, אִיהוּ רְקִיעָא תְּמִינָאָה, תַּלְיָין בֵּיהּ כָּל נְהוֹרִין וְנָטִיל לוֹן, וּמִנֵּיהּ נָפְקוּ לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.
שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא כְּגַוְונָא חַד קָיְימֵי, וְעַל דָּא אִיהוּ נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְלָא פָּסְקֵי מֵימוֹי לְעָלְמִין. כֹּלָּא לְמֶהוֵי סִיּוּמָא כְּשֵׁירוּתָא, וּבְגִין כָּךְ וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, וְלָמָּה, לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
וְאַף עַל גַּב דְּאִתְּמָר כֹּלָּא כְּגַוְונָא חָדָא קָיְימֵי, וְדָא הוּא בְּרִירָא דְמִלָּה, מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, דָּא אוֹקִים וְזָן לְעַלְמָא עִלָּאָה דְּאִיהוּ בֵּיהּ וּלְכָל אִינוּן סִטְרִין עִלָּאִין, וְדָא אוֹקִים וְזָן לְעַלְמָא תַּתָּאָה וּלְכָל אִינוּן סִטְרִין תַּתָּאִין.
וְאִי תֵימָא, עַלְמָא דִלְעֵילָא מַאן אִיהוּ, וְהָא (איהו) הַהוּא רְקִיעָא תְּמִינָאָה עִלָּאָה סְתִימָאָה, עַלְמָא דִלְעֵילָא אִיהוּ וְהָכִי אִקְרֵי, דְּהָא תְּרֵין עָלְמִין נִינְהוּ כְּמָה דְאִתְּמָר. אֶלָּא, אִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, וְכָל אִינוּן דְּנָפְקֵי מִנֵּיהּ, עַל שְׁמֵיהּ אִקְרוּן. וְאִינוּן דְּנָפְקֵי מֵעַלְמָא תַּתָּאָה, עַל שְׁמֵיהּ אִקְרוּן. וְכָל הַאי וְהַאי כֹּלָּא חַד, בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו וכו': מכאן למדנו, שמי שמזמין את המלך, ישנה את מעשיו, כדי לגרום שמחה אל המלך, אם דרכו של המלך הוא, שמשמחים אותו בדחנים מפשוטי עם, יסדר לפניו בדחנים מכובדים ושרים גדולים, ואם לא יעשה כן, לא השלים שמחת המלך.