ספר הזהר, ויחי פב
Zohar, Vayechi 82 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וְעַל דָּא (מלכים א ו) אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה. אֶלָּא כֹּלָּא דְהַב, דְּאִתְרַבֵּי דְּהַב, וּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (איוב כ״ח:ו׳) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, דְּהָא עָפָר דִּלְעֵילָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, וּבְאִסְתַּכְּלוּתָא דְּשִׁמְשָׁא וְתוּקְפֵיהּ, עַפְרָא עָבִיד וְאַסְגֵּי דְהַב.
תָּא חֲזֵי, מִטּוּרֵי דִּנְהִירוּ, דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא תַּמָּן, עַפְרָא דְּאַרְעָא בֵּינֵי טוּרֵי, כֻּלְּהוּ עָבְדֵי דְהַב, וְאִלְמָלֵא חֵיוָון בִּישִׁין דִּרְבִיאוּ תַּמָּן, בְּנֵי נָשָׁא לָא הֲווּ מִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא אַסְגֵּי דְהַב.
בְגִין כָּךְ, בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, אֵין כֶּסֶף נְחְשַׁב לִמְאוּמָה, דְּהָא תַּקִּיפָא דְשִׁמְשָׁא אִסְתַּכַּל בְּעַפְרָא, וְאַסְגֵּי לֵיהּ דְּהַב. וְעוֹד דְּהַהוּא עַפְרָא, סִטְרָא דְּדִינָא אִיהוּ. כַּד אִסְתַּכַּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, נָטַל תּוּקְפָא וְאִתְרַבֵּי דַּהֲבָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שַׁבַּח וְאַכְרִיז וְאָמַר, (קהלת ג׳:כ׳) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגו'.
וְעַל דָּא שְׁלֹמֹה לָא אִצְטְרִיךְ לְנַגְנָא כְּדָוִד, אֶלָּא שִׁירָתָא דְּאִיהוּ רְחִימֵי דְעוּתְרָא, דְּהוּא נְהִירוּ וּרְחִימוּ דְּכָל תּוּשְׁבְּחָן דְּעַלְמָא בֵּיהּ הֲווּ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא כַּד יָתְבָא בְּכֻּרְסְיָיא לְקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכָּא קָאֲמַר.
כְּתִיב, (מלכים א י׳:כ״ז) וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַם כַּאֲבָנִים, בְּגִין דְכֹלָּא הֲוָה דְהַב, וְעַפְרָא אִתְקַשַּׁר בִּשְּׂמָאלָא, בְּסִטְרָא דִרְחִימוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְשִׁמְשָׁא אִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, וְלָא אִתְעֲדֵי מִינָהּ.
שְׁלמֹה טָעָה בְּהַאי, דְּהָא חָמָא דְּאִתְקְרִיב סִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא, וִימִינָא מְחַבְּקָא, וּשְׂמָאלָא תְּחוֹת רֵישָׁא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא, אָמַר, הָא אִתְקְרִיבוּ כְּחֲדָא, יְמִינָא מַה הָכָא. דְּהָא יְמִינָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּגִין לְקָרְבָא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ, מִיָּד אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה.
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ דָּחִית יְמִינָא, חַיָּיךְ, אַנְתְּ תִּצְטָרֵךְ לְחֶסֶד בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא תִשְׁכַּח. מִיָּד סָטָא שִׁמְשָׁא מִלְּקַבֵּל סִיהֲרָא, וְסִיהֲרָא שַׁרְיָא לְאִתְחַשְּׁכָא, וְהֲוָה שְׁלמֹה מְהַדַּר עַל פִּתְחִין, וְאָמַר, (קהלת א׳:י״ב) אֲנִי קֹהֶלֶת, וְלָא הֲוָה מַאן דְּיַעֲבִיד עִמֵּיהּ חֶסֶד, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּדָחָה יְמִינָא, וְלָא חָשִׁיב לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א י׳:כ״א) אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה לִמְאוּמָה.
וְעַל דָּא, כָּל דְּאַסְגֵּי תּוּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַסְגֵּי שְׁלָמָא לְעֵילָא, בְּגִינֵי כָּךְ הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. כְּתִיב, (איוב ו) לַיִּשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וְגו', לַיִּשׁ הַיְינוּ לַיְשָׁה, כְּדִכְתִיב, חָק חֻקָּה. אוֹבֵד, כְּדִכְתִיב, (ישעיהו כ״ז:י״ג) וּבָאוּ הָאוֹבְדִים. מִבְּלִי טָרֶף, בְּגִין, דְּאִיהִי תָּבְעָה (ס"א עילה) עָלֶיהָ לְמֵיהַב, כְּדִכְתִיב, (משלי ל״א:ט״ו) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ.
וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ חַיָילִין, כַּד אִיהִי יְהִיבַת לְהוֹן טֶרֶף, כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָן כְּחַד, וְיָנְקִין כְּחַד. וְכַד אִיהִי יָתְבָא מִבְּלִי טֶרֶף, דְּגָרַם גָּלוּתָא, וַדַּאי בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, מִתְפָּרְשָׁן כֻּלְּהוּ לְכַמָּה סִטְרִין וְאָרְחִין, בְּגִין לְאַשְׁכָּחָא לְמֶעְבַּד דִּינָא. וְעַל דָּא, בְּזִמְנָא דְקָרְבָּנָא אִתְעֲבִיד, כֹּלָּא מִתְתַּקְנָן, וּמִתְקַרְבִין כְּחֲדָא כִּדְקָאֲמָרָן. הַשְׁתָּא דְּקָרְבָּנָא לא אִתְעֲבִיד, וַדַּאי בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, וּבְגִינֵי כָּךְ, לֵית לָן יוֹם דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ דִּינָא, דְּהָא לָא מִתְעָרִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּשְׁלִימוּ עִלָּאָה כִּדְקָאֲמָרָן.
תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא צְלוֹתָא דְּבַּר נָשׁ, אִתְעַר שְׁלִימוּ לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְבִרְכָתָא דְּבָרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְעַל דָּא בִּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכָאן עָלְמִין. מַאן דִּמְבָרֵךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְבָּרַךְ. מַאן דְּלָא בָּרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא יִתְבָּרַךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל א ב׳:ל׳) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלוּ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ת"ח אמר ר' אלעזר וכו': ומשיב, בוא וראה, אר"א, בשעה שיהיה הדין על ההר, והשכינה תתעטר על ההר, דהיינו שתקבל שם מוחין, המכונים עטרה, והיא חושבת אז שבניה יאבדו בדין, ואינו כן, והסוד הוא, רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי וגו' למדנו, רבים יהיו בני הכסא, מן בניה עצמה…