ספר הזהר, ואתחנן ז
Zohar, Vaetchanan 7 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →(כי הא ד)רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר (ס"א חייא) כְּתִיב, (בראשית ג׳:כ״א) וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְכִי עַד הַשְׁתָּא פְּשִׁיטֵי הֲווֹ מֵהַהוּא עוֹר. אִין. אֶלָּא מָאנֵי לְבוּשֵׁי יְקַר הֲווֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, אִי הָכִי לָא אִתְחָזוּן לְהוּ אֲפִילּוּ כָּתְנוֹת עוֹר. וְכִי תֵּימָא דְּעַד לָא חָאבוּ אַלְבִּישׁוּ לְהוּ, לָא. אֶלָּא לְבָתַר דְּחָבוּ כְּתִיב, וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם וְגוֹ'.
אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, בְּקַדְמִיתָא הֲווֹ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּמִתְפָּשְׁטִן מִן גְּוָונֵי דִּלְתַּתָּא, וַהֲוָה נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא אַסְחַר עָלַיְיהוּ. וּלְבָתַר דְּחָבוּ, אַהְדָּר לוֹן בִּגְוָונֵי דְּהַאי עָלְמָא, וְאַעְבַּר מִנַּיְיהוּ גַּוְונֵי דִּלְעֵילָּא. מַה כְּתִיב. וַיַּעַשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם מִגַּוְונָא דְּהַאי עָלְמָא. כְּתִיב (שמות כ״ט:ד׳) וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כָּתְנוֹת, הָתָם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. הָכָא כְּגַוְונָא דִּלְתַּתָּא. הָתָם כָּתְנוֹת שֵׁשׁ, הָכָא כָּתְנוֹת עוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הָכִי, שַׁפִּירָא דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין סָלִיק עַל כֹּלָּא.
(בראשית ג׳:ז׳) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם (בטיפסא) (בעפושא) דְּהַאי עָלְמָא, מַה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם, דַּהֲווֹ מַשְׁגִּחִין וּפַקְחִין לְעֵילָּא. לְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיהו מ״ב:ט״ז) וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶּרֶךְ לֹא יָדָעוּ וְגוֹ'. זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפְקְחָא עַיְינִין דְּלָא חַכִּימִין, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּלָא אִתְדָּבָקוּ בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין דְּיִנְדְּעוּן לְמָארֵיהוֹן. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיִזְכּוּן לְהַהִיא חָכְמְתָא, דְּלָאו חָכְמְתָא כְּהַהִיא חָכְמְתָא, וְלָאו יְדִיעָה כְּהַהִיא יְדִיעָה, וְלָאו דְּבֵקוּתָא כְּהַהִיא דְּבֵקוּתָא.
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, חֲזוּ אִינּוּן לִסְטִים אָזְלֵי בַּתְרַיְיהוּ, לְאַקְפְּחָא לוֹן. אִסְתָּכַּל בְּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, אָתוּ תְּרֵין חֵיוָן בָּרָא וְקַטְלֵי לוֹן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשֵׁיזְבָן, קָרָא עָלַיְיהוּ, (משלי ד׳:י״ב) בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל, וּכְתִיב (תהילים צ״א:י״ד) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וְגוֹ'. וּכְתִיב (שם) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אתי לבי כנישתא וכו': בא לבית הכנסת, מטהר את עצמו באמירת הקרבנות, משבח בתשבחותיו של דוד המלך. אחוז תפילין בראשו, ציצית בכנפי בגדו, אומר תהלה לדוד. והרי העמידו, המתפלל תפלה לפני אדונו, צריך לעמוד בתפלה כמו מלאכים העליונים,להתחבר עמהם, שהם נקראים העומדים. כמש"א…