ספר הזהר, ואתחנן כט
Zohar, Vaetchanan 29 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וְחַבְרַיָּיא יַתְבֵי דָּרוֹמָא אוֹקְמוּהָ בְּרָזָא דִּלְהוֹן, אַרְבַּע בָּתֵּי דִּתְפִילִין כְּהַאי גַּוְונָא. (נ"א בגוונא אחרא) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר סְתָם, לָקֳבֵל כִּתְרָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, לָקֳבֵל חָכְמָה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְאָהַבְתָּ, לָקֳבֵל בִּינָה. וְהָיָה לָקֳבֵל חֶסֶד. לְבָתַר כְּלִילָן כֻּלְּהוּ בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא, דְּאִקְרֵי עֹז. וּכְתִיב, (ישעיהו ס״ב:ח׳) וּבִזְרוֹעַ עְֵזּוֹ. וְאֵין עֹז, אֶלָּא תּוֹרָה, וְאֵין עֹז, אֶלָּא תְּפִלִּין.
וּמִלִּין לָא מִתְיַשְּׁבָן לְגַבָּן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכִתְרָא עִלָּאָה הוּא כָּלִיל כֹּלָּא, דְּלָאו הוּא בְּחוּשְׁבָּנָא. וְעוֹד, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם תַּלְיָיא, הַהוּא אֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ חֵירוּ לְעַבְדִין, וְעַל דָּא לָא מִתְתַּקְּנָן בְּאָרְחַיְיהוּ. וַאֲנָן מֵחָכְמָה שַׁרְיָין, וְהָכִי הוּא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן, אַרְבַּע לְעֵילָּא, אַרְבַּע לְתַתָּא, אַרְבַּע בַּאֲתָר דְּמוֹחָא. אַרְבַּע בַּאֲתָר דְּלִבָּא שַׁרְיָיא. בְּגִין דְּדָא בְּדָא אִתְקְשַּׁר.
וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. דִּכְתִּיב, (דברים כ״ח:י׳) וְרָאוּ כֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ' וְגוֹ'. וְכָל מַאן דְּמִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דָּא, אִקְרֵי מֶלֶךְ בְּאַרְעָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ בִּרְקִיעָ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ז׳:ו׳) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי הוּא מֶלֶךְ לְתַתָּא. (ועם כל דא) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, בְּגִין דִּיהֱוֵי בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּכֹלָּא, וְיִשְׁתְּכַּח שְׁלִים בְּפִקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, רָשִׁים לְעֵילָּא, רָשִׁים לְתַתָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, תְּרֵי קְרָאֵי אַשְׁכַּחְנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא תַּלְיָין, לָאו אִינּוּן מִדַּרְגָּא חַד. חַד קְרָא כְּתִיב, (חגי א) כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת. וְחַד קְרָא כְּתִיב, (ישעיה ו) כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת, כְּדֵין מִלָּה אַתְיָא בְּרַחֲמֵי. וּבְזִמְנָא דִּכְתִּיב כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים, כְּדֵין מִלָּה אַתְיָא בְּדִינָא.
כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת, בְּגִין דְּהַאי כֹּה, אִתְבָּרְכָא מִצַדִּיק וּמִנֶצַח וְהוֹד, דְּאִקְרֵי יְיָ' צְבָאוֹת. וּכְדֵין, מִלָּה בְּאִתְבַּסְּמוּתָא אַתְיָיא, דְּהָא מֵאֲתָר דָּא קָא אַתְיָא. כֹּה אָמַר יְיָ' אֱלֹהִים, כְּדֵין הַאי כֹּה יַנְקָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא, מֵאֲתָר דִּגְבוּרָה עִלָּאָה, וְאוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, דְּדִינָא הוּא בְּרַחֲמֵי, בְּגִין דִּכְתִּיב יְיָ' אֱלֹהִים.
דְּהָא אֱלֹהִים גְּבוּרָה הוּא בְּכָל אֲתָר אֲדֹנָי, גְּבוּרָה תַּתָּאָה הִיא בְּכָל אֲתָר. וְעַל דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵּי מִפּוּמָא דִּנְבִיאָה, וְהוּא הֲוָה מִתְכַּוֵּין לְמֵימַר מִלָּה מֵאַתְרֵיהּ. וּכְדֵין הֲווֹ יַדְעֵי אִלֵּין בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, מֵאָן אֲתָר תַּלְיָיא מִלְּתָא.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ועם כל דא וכו': ועם כל זה, כיון שישראל לא עשו זה אלא מחמת יראה עליונה שהיתה עליהם, לא נאמר עליהם, אלא, מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' מכאן למדנו, שכל מי שעושה דבר ואינו משים לבו ורצונו לצד הרע, אע"פ שהדבר הוא רע, כיון שלא עשה ברצון, אין עונש שורה…