ספר הזהר, שלח לך לה
Zohar, Sh'lach 35 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →מַאן יָכִיל לְמֵימַר, מֵאִינּוּן מִלִּין דְּקָא מִתְחַדְּשָׁן בְּכָל יוֹמָא, מִקַּמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, אִי רִבִּי, בְּכָל זִמְנָא דְּרוּחִין דְּכוּרִין סַלְּקִין לְעֵילָּא. נָשִׁין בְּהַהוּא זִמְנָא נָפְקֵי כֻּלְּהוּ, וּמִתְכַּנְּשֵׁי לְגוֹ הֵיכָלָא דְּבַתְיָה תַּמָּן, וְחַדָּאִין תַּמָּן, בְּכַמָּה מִלִּין עַתִּיקִין. וּמִתַּמָּן נָפְקִין, וְעָאלִין כֻּלְּהוּ. וְהִיא עִמְּהוֹן, לְגוֹ הֵיכָלָא דְּסֶרַח. וְחַדָּאן בְּכַמָּה מִלִּין חַדְתִּין וְעַתִּיקִין, וּמִתַּמָּן נָפְקִין וְהִיא עִמְּהוֹן, וְעָאלִין לְגוֹ הֵיכָלָא דְּיוֹכֶבֶד. וְכֵן בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין.
הַשְׁתָּא רִבִּי אֵימָא לָךְ רָזָא חֲדָא. תָּא חֲזֵי, בְּכָל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה, כָּרוֹזָא נָפִיק, אִתְכְּנִישׁוּ גּוּבְרִין וְנָשִׁין, וְכָל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וּסְלִיקוּ. כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִתְפַּשְּׁטִין דְּכוּרִין וְנָשִׁין, וְסַלְּקִין. וְכֹל אִינּוּן יַנּוּקֵי מֵחָלָב, עָאלִין לְגוֹ מְתִיבְתָּא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו. כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין, וסלקין. וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דִּרְקִיעָא, וְחַדָּאן חֶדְוָה, וְעִלּוּיָא דִּלְהוֹן, וְתַמָּן חֵדוּ עַל חֵדוּ. וְהַהוּא נַעַר דְּמַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ, קָם וְאָמַר לוֹן כַּמָה מִלִּין חַדְתִּין וְעַתִּיקִין, וְכֻלְּהוּ חָמָאן חֶדְוָה, דְּלֵית חֶדְוָה כְּהַהִיא חֶדְוָה.
לְבָתַר עָאלִין כֻּלְּהוּ לְגּוֹ כַּמָה פְּרוֹכְתִּין, וְכַמָּה הֵיכָלִין גְּנִיזִין תַּמָּן. דְּאִינּוּן נַהֲרִין בְּנֹעַם יְיָ, בְּגוֹ הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ז:ד׳) לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. (קכ"ז ע"ב, שמות קי"ג ע"ב) לְבָתַר פַּרְחִין יַנּוּקִין לְעֵילָּא, וְאִינּוּן פַּרְחִין לְתַתָּא, וּמְהַדְּרִין לְדוּכְתַּיְיהוּ, וּמִתְלַבְּשָׁן כִּדְבְּקַדְמֵיתָא. זַכָּאָה עַמָּא דְּכָל טוּבָא דְּהַהוּא עָלְמָא מְחַכָּאן.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה מְתִיקִין מִלִּין דְּשָׁמַעְנָא. זַכָּאָה חוּלָקָא דִּידִי, דְּזָכֵינָא לְכָל הַאי לְמִשְׁמַע, זַכָּאָה יוֹמָא דְּנָפִיקְנָא הָכָא. אַמְרֵי לֵיהּ רִבִּי, תְּלַת יוֹמִין אִית לָן רְשׁוּ לְמֵיתֵי גַּבָּךְ, וּלְבָתַר יוֹמָא חַד (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי, בההוא יומא אתוסף) ם חֶדְוָה דִּילָךְ. ם
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
היש בה עץ: רבי חייא אמר, וכי לא היה יודע משה, שיש בה כמה אילנות משונים זה מזה, והרי הוא שיבח את הארץ לישראל בכמה פעמים, בזית גפן ורמון וכו'. והוא היה מסופק בזה. והרי הקב"ה אמר למשה בתחילה שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אמר ר׳ יוסי. כבר העירו החברים, שכתוב איש היה…