ספר הזהר, פנחס ו
Zohar, Pinchas 6 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →רִבִּי יֵיסָא פָּתַח, (תהילים קל״ז:א׳) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. אֶת יְרוּשָׁלַם מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ז:א׳) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַ ם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, מַאי בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. לְבַּר נָשׁ דְּהֲוָה לֵיהּ הֵיכָלָא יַקִירָא, יָאָה וְשַׁפִּירָא, אָתוּ לִסְטִין וְאוֹקִידוּ לֵיהּ. צַעֲרָא דְּמַאן הוּא, לָאו דְּמָארֵיהּ דְּהֵיכָלָא. אוּף הָכָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא שַׁרְיָא, צַעֲרָא דְּמַאן הוּא, לָאו דְּצַדִּיק. וְאַזְלָא הָא כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו נ״ז:א׳) הַצַּדִּיק אָבָד, אָבָד מַמָּשׁ. אוּף הָכָא בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן, בְּזָכְרֵנוּ הַהוּא צַעֲרָא דִּילֵיהּ עַל זִוּוּגָהָא, צַעֲרָא דִּילֵיהּ הוּא.
אָמַר רִבִּי יֵיסָא, מַאן דְּאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ בְּהַאי, וְנָטִיר הַאי, זָכָה דְּיוֹקִיר לֵיהּ מָארֵיהּ עַל כֹּלָּא. מְנָלָן. מִיּוֹסֵף. דִּכְתִּיב, (בראשית מ״א:מ״ג) וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וּכְתִיב וְנָתֹן אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא, אֲרוֹנָא דְּיוֹסֵף עָאל בְּגוֹ בְּקַדְמִיתָא, וְלָא הֲווֹ מַיָּא קַיְימִין עַל קִיוּמַיְיהוּ קַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (תהילים קי״ד:ג׳) הַיָּם רָאָה וַיָּנוֹס. מַאי וַיָּנוֹס. אֶלָּא רָאָה הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל״ט:י״ב) וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.
תָּא חֲזֵי, זָכֵי לִיקָרָא בְּחַיּיוֹי וְזָכֵי לִיקָרָא בְּמִיתָתֵיהּ. בְּחַיָיו אֲמַאי. בְּגִין הַהוּא זְמַן דְּלָא בָּעָא לְאִתְדַּבְּקָא בָּהּ, דִּכְתִּיב, (בראשית ל״ט:י׳) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו. וּכְתִיב וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. בְּגִין כַּךְ זָכָה בְּהַאי עָלְמָא. כֵּיוָן דִּכְתִּיב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, וּכְתִיב וַיָנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, זָכֵי לְבָתַר דְּעָאל לְגוֹ פָּרוֹכְתָּא עִלָּאָה, וְהָכִי אִתְחֲזֵי לֵיהּ, דִּידֵיהּ נָטַל בְּהַאי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ נָטַל בְּעָלְמָא אַחֲרָא.
פִּנְחָס זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְזָכָה בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְזָכָה לְקַיְּימָא יַתִיר מִכָּל אִינּוּן דְּנַפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וְזָכָה לְכַהֲנָא עִלָּאָה, הוּא וְכָל בְּנוֹי אֲבַּתְרֵיהּ. וְאִי תֵּימָא דְּלָא (נ"א דהא) זָכָה לְכַהֲנָא עַד לָא עָבֵד עוֹבָדָא דָּא. אִין (ס"א לא). דְּהָא אִינּוּן דְּאַמְרֵי (דלא) דְּזָכָה קוֹדֶם. לָאו הָכִי אֶלָּא בְּמַאי אוֹקִימְנָא תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, דְּמַשְׁמַע דִּבְגִין עוֹבָדָא דָּא רָוַוח כְּהוּנָתָא, מַה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם.
תָּא חֲזֵי, כָּל כֹּהֵן דְּקָטִיל נֶפֶשׁ, פָּסִיל לֵיהּ כְּהוּנָתֵיהּ לְעָלְמִין. דְּהָא וַדַּאי פָּסִיל הַהוּא דַּרְגָּא דִּילֵיהּ לְגַבֵּיהּ. וּפִנְחָס מִן דִּינָא פָּסִיל לְכַהֲנָא הֲוָה, וּבְגִין דְּקַנֵּא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִצְטְרִיךְ לְיַחֲסָא לֵיהּ כְּהוּנַת עָלְמִין, לֵיהּ, וְלִבְנוֹי אֲבַּתְרֵיהּ, לְדָרֵי דָּרִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, רָשִׁים הוּא פִּנְחָס לְעֵילָּא, וְרָשִׁים הוּא לְתַתָּא, עַד לָא יִפּוּק לְעָלְמָא דְּהָא עִם אִינּוּן דְּנַפְקוּ מִמִּצְרַיִם אִתְמְנֵי.
רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא, הֲווֹ אָזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא דִּכְתִּיב בְּפִנְחָס הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. שָׁלוֹם מִמַּלְאַךְ הַמָּוְת, דְּלָא שַׁלִּיט בֵּיהּ לְעָלְמִין, וְלָא אִתְדָּן בְּדִינוֹי. וְאִי תֵּימָא דְּלָא מִית. וַדַּאי לָא מִית כִּשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, וְאוֹרִיךְ יוֹמִין עַל כָּל בְּנֵי דָּרָא, בְּגִין דִּבְהַאי בְּרִית עִלָּאָה אָחִיד, וְכַד אִסְתְּלַּק מֵעָלְמָא, בְּתִיאוּבְתָא עִלָּאָה וּבִדְבִיקוּתֵיהּ שַׁפִּירָא אִסְתַּלָּק מִשְּׁאַר בְּנֵי עָלְמָא.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ואמר ר"ש וכו': ואר"ש, ראוים היו ישראל באותה שעה, שיכלו מן העולם, אלא שהקדים פנחס אותו מעשה, שהרג את זמרי וכזבי, ונשקט הכעס. ז"ש פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וגו'. פירוש אחר. פנחס בן אלעזר בן וגו' אר"ש, בן בן ב' פעמים, באו להשלים המעשה (כלהלן אות…