ספר הזהר, פנחס יא
Zohar, Pinchas 11 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאִינּוּן דְּלָא יַדְעֵי רָזָא דָּא, אַמְרֵי בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְהָא חֲזֵינָא לְאַבְרָהָם דְּחָזָא בְּמַזָּלֵיהּ, דְּלָא הֲוָה עָתִיד לְמֶהֱוִי לֵיהּ בְּרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לֵיהּ לְבָרָא, כְּדִכְתִּיב (בראשית ט״ו:ה׳) וַיּוֹצֵּא אוֹתוֹ הַחוּצָּה וַיּאמֶר הַבֶּט וְגוֹ'. וְאַקְמוּהָ, דְאָמַר לֵיהּ צֵּא מֵאִצְּטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ, וְהֶעֱלָהוּ לְמַעְלָה מֵהַכֹּכָבִים, וְאָמַר לוֹ הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפוֹר הַכֹּכָבִים. עַד הָכָא מִלִּין דְּרַבָּנָן, וְצָּרִיךְ לְפָרְשָׁא לוֹן בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר.
תָּא חֲזֵי, כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, קוֹדֶם דְּאִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, הֲווֹ תַּלְיָין בְּמַזָּלָא, וַאֲפִילּוּ בְּנֵי חַיִּי וּמְזוֹנֵי. אֲבָל בָּתַר דְּאִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אַפִּיק לוֹן מֵחִיּוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְדָא אוֹלִיפְנָא מֵאַבְרָהָם. בְּגִין דַּהֲווֹ עֲתִידִין בְּנוֹי לְקַבְּלָא ה' מֵאַבְרָהָם, דְּאִיהִי חֲמִשָּׁה חוּמָשֵׁי תּוֹרָה. דְּאִתְּמַר בָּהּ (בראשית ב׳:ד׳) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם. אָמַר לְאַבְרָהָם, בְּגִין הַאי ה' דְּאִתוֹסָף בִּשְׁמָךְ, הַשָּׁמַיִם תַּחְתָּךְ, וְכָל כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי דִּנְהִירִין בְּה'. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ (בראשית מ״ז:כ״ג) הֵ"א לָכֶם זְרַע, וּזְרַעְתֶּם בְּהֵ"א. (בראשית כ״א:י״ב) כִּי בְּיִצְּחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
וּבְגִין דָּא, כָּל הַמִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרַיְיתָא, בָּטִיל מִנֵּיהּ חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. אִי אוֹלִיף לָהּ כְּדֵי לְקַיְּימָא פִּקּוּדָהָא. וְאִם לָאו, כְּאִלּוּ לָא אִשְׁתְּדַּל בָּהּ, וְלָא בָּטִיל מִנֵּיהּ חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. כָּל שֶׁכֵּן עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִינּוּן אִתְמַתְלָן לִבְעִירָן. דְּאוֹקְמוּהָ עָלַיְיהוּ (דברים כ״ז:כ״א) אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה, דְּלָא אִתְבָּטְלוּן מִנְּהוֹן חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי.
(תהילים ק״ג:ט״ו) אֱנוֹשׁ כֶּחָצִּיר יָמָיו כְּצִּיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִּיץ, וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים ל״ז:כ״ה) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי. לְבָתַר (איוב ל״ג:כ״ה) יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו. דְּאִילָנָא דְּאִתְקְצִּיצּוּ עַנְפִין עַתִּיקִין דִּילֵיהּ, וְצָּמְחוּ כְּמִלְּקַדְּמִין בְּשָׁרְשׁוֹי, אָהַדְרוּ בְּעָלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין. מִיתוּ סָבִין, וְאִתְהַדְרוּ לְהַאי עָלְמָא עוּלְימִין. וְהַיְינוּ רָזָא דִּמְחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. דְּמֵתִין אֶלֶף בְּכָל יוֹמָא וּמִתְחַדְּשִׁין אֶלֶף בְּכָל יוֹמָא.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ת"ח מאן דמקנא וכו': בוא וראה מי שמקנא לשם הקדוש של הקב"ה, אפילו שאינו צריך לזכות לגדולה, ואינו ראוי לה, הוא מרויח אותה ולוקח אותה. פנחס לא היה ראוי לכהונה בעת ההיא, אלא משום שקנא לשם של אדונו, הרויח הכל, ועלה לכל, ונתתקן בו הכל, וזכה להשתמש בכהונה עליונה…