ספר הזהר, פנחס קז
Zohar, Pinchas 107 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאָמַר (שמות מט) בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, (בראשית מ״ו:כ״ז) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְּמָשִׁיחַ רִאשׁוֹן. וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְּמָשִׁיחַ שֵׁנִי. אִשְׁתָּאֲרוּ ו' שָׁנִים לְע"ב, לְקַיֵּים בְּהוּ, (ויקרא כ״ה:ג׳) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמוֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, דְּאִתְּמַר (ירמיהו ב׳:ג׳) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה.
אִם כֵּן, מַה כְּתִיב לְעֵיל (ירמיהו ל״א:ז׳) רָנוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה. אֶלָּא אַרְבַּע גְּאוּלוֹת עֲתִידִין לְמֶהֱוִי, לָקֳבֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת דְּפֶסַח. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל מְפוּזָרִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת עָלְמָא, וְאִינּוּן דִּיהוֹן רְחוֹקִין מֵאוּמִין, אַקְדִּימוּ לְרָנוּ. וְתִנְיָינִין, לְשִׁתִּין. וּתְלִיתָאִין, לְשִׁתִּין וְשִׁית. וּרְבִיעָאִין לְע"ב.
וּפוּרְקָנִין אִלֵּין, יִהוֹן בְּאַרְבַּע חֵיוָן, בְּשֵׁם יְדוָֹד דְּרָכִיב עָלַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (חבקוק ג׳:ח׳-ט׳) כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶךָ מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. דְּלָקֳבְלַיְיהוּ, יִתְּעַר לְתַתָּא אַרְבַּע דְּגָלִין, וּתְרֵיסָר שְׁבָטִין. בְּרָזָא דַּיְדוָֹד מֶלֶךְ, יְדוָֹד מָלָךְ, (שמות ט״ו:י״ח) יְדוָֹד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. תְּרֵיסָר אַתְוָון אִינּוּן, לָקֳבֵל תְּרֵיסָר שְׁבָטִין, וְי"ב אַנְפִּין דִּתְלַת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה. וְאִינּוּן עֶשֶׂר שְׁבָטִין, אֶלֶף שְׁנִין. תְּרֵין שְׁבָטִין, מָאתָן שְׁנִין. וּמִּי"ב אַתְוָון, תַּלְיָין ע"ב שְׁמָהָן, דְּאִינּוּן ע"ב שְׁנִין, בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן.
וְאִינּוּן כ"ד, לְכָל חַיָּה מִתְּלַת חֵיוָן. כ"ד רָזָא דִּילֵיהּ, (ישעיה ו) וְקָרָא זְה אֶל זֶה וְאָמַר. וְאִינּוּן תְּלַת כִּתּוֹת, מִן כ"ד צּוּרוֹת. כַּת אַחַת אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ, וְכַת תִּנְיָינָא אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ, וְכַת תְּלִיתָאָה אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ. מִיַּד אִתְּעַר שְׂמָאלָא בְּמ"ב אַתְוָון, דְּעָבַד דִּינָא בַּעֲמָלֵק.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים, ראו צל אחד עומד עליהם שהולך ובא, הולך ובא בתוך הבית. תמהו. א"ר אבא, יוסי בני, אומר לך מה שהיה לי עם המאור הקדוש, שהוא ר"ש. יום אחד היינו הולכים בבקעת אונו. והיינו עוסקים בתורה כל אותו חיום. ומשום תקפו של חום השמש, ישבנו…