ספר הזהר, כי תצא יב
Zohar, Ki Teitzei 12 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וּבְזִמְנָא דְּנוּקְבָּא פְּתִיחָא, כָּל מַאן דְּהֲוָה נָפִיל תַּמָּן, לָא הֲוָה סְלִיק. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נָפַל תַּמָּן עִם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דְּחָד אִיהוּ (זכריה ט׳:ט׳) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. וְחַד אִיהוּ, (דברים ל״ג:י״ז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְהַאי אִיהוּ (שמות כ״א:ל״ג) כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. וּבְגִין דָּא אִקְרֵי מָשִׁיחַ, בַּר נַפְלֵי. וְאִיהִי נַפְלַת בַּתְרַיְיהוּ, וְאִתְּמַר עָלָהּ, (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְאַנְתְּ הוּא (שמות כ״א:ל״ד) בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו. וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּעָתִיד לְאִתְקָטְלָא. (מצאתי כאן חלק כמו ד' שורות ונראה שחסר)
נָחַת בְּגִינֵיהּ. דְּוַדַּאי אַרְבַּע גָּלִיוֹת הֲווֹ, תְּלַת, לָקֳבֵל תְּלַת קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִינּוּן תֹּהוּ, קַו יָרוֹק, קְלִיפָּה יְרוֹקָא דֶּאֱגוֹזָא. תִּנְיָינָא בֹּהוּ, אֲבָנִין מְפוּלָּמִין, דְּאִינּוּן סְלָעִים תַּקִּיפִין, דְּמִכָּל מָקוֹם פַּסְקוּ מִינַּיְיהוּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְנָקִיט לוֹן, לְאַפָּקָא מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת, דְּמִנַּיְיהוּ מַיִין נָפְקִין. קְלִיפָּה תְּלִיתָאָה, דְּקִיקָא, גָּלוּתָא תְּלִיתָאָה, דְּהֲוָה זְעֵיר, וְהַאי אִיהוּ וְחֹשֶׁךְ. גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, תְּהוֹם רַבָּה, חָלָל דֶּאֱגוֹזָא. וְהַאי אִיהוּ, (בראשית א׳:ב׳) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.
וְאִתְקְרֵי בּוֹר, דְּנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר, דָּא דִּכְתִיב בְּיוֹסֵף, (דברים ל״ג:י״ז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית ל״ז:כ״ד) וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַבּוֹרָה. נוּקְבָּא בִּישָׁא. וְהַבּוֹר רֵק, דְּכוּרָא (נ"א דבורא), רֵק בְּלָא תּוֹרָה, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְדָא גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, דּוֹר דִּרְשָׁעִים מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, רַמָּאִים כִּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, דְּעַקְרִין מִלֵּי דְּרַבָּנָן, וְדַיְינִין לְשַׁקְרָא, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (איכה א׳:ה׳) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ.
(שמות ב׳:י״ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ דְּיִשְׂרָאֵל, בְּאִלֵּין רַשִׁיעַיָּא עֵרֶב רַב, וְדָא בְּסוֹף גָּלוּתָא. וּבְגִין דָּא קֵץ דְּפוּרְקָנָא נוֹקֵב עַד הַתְּהוֹם רַבָּה. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, תְּהוֹם הוּא הַמָּוֶת בְּהִיפוּךְ אַתְוָון, וְלֵית מָוֶת אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, אַנְתְּ נְחִיתַת תַּמָּן. וְהָא קָא אִתְבְּרִיר לְעֵילָּא, קַמֵּי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֻלְּהוּ נַחְתִין בְּגִינָךְ בִּתְהוֹמָא לְסַיְּיעָא לָךְ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ומה דרבנן דמתניתין וכו': ומה שחכמי המשנה שמו לפניהם, שאשה אנוסה מותרת לבעלה. ודאי שאיסור והיתר שבמשנה אינו מדבר אלא בדברי האדם, ואשה, שהיא מאילן עצה"ד טוב ורע. אבל אשה. שהיא מעץ החיים אין דין שלה כמו אלו, שמעצה"ד טו"ר, כי אותו שהוא מעץ החיים, הוא צדיק וטוב…