ספר הזהר, הקדמה ט
Zohar, Introduction 9 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשָׁמַעְנָא לְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּאָמַר הָכִי, דְּמִלָּה סְתִימָאָה אִיהוּ בָּרָא סָגִיר וְלָא פָתַח. וּבְעוֹד דְּהֲוָה סָגִיר בְּמִלָּה דְבָרָא, עָלְמָא לָא הֲוֵי וְלָא אִתְקְיַּים, וְהֲוָה חָפֵי עַל כֹּלָּא תֹּה"וּ, וְכַד שָׁלְטָא הַאי תֹּה"וּ, עָלְמָא לָא הֲוָה, וְלָא אִתְקְיַּים.
אֵימָתַי הַהוּא מַפְתְּחָא פָּתַח תַּרְעִין וְאִזְדַּמַּן לְשִׁמּוּשָׁא וּלְמֶעְבַּד תּוֹלְדִין כַּד אֲתָא אַבְרָהָם דִּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם וְתָנִינָן בְּאַבְרָהָם. וּמַה דְּהֲוָה כֹּלָּא סָתִים בְּמִלַּת בָּרָא, אִתְהַדְּרוּ אָתְוָון לְשִׁמּוּשָׁא, וְנָפַק עַמּוּדָא דְּעֲבַד תּוֹלְדִין, אֵבֶר יְסוֹדָא קַדִּישָׁא דְּעָלְמָא קַיְימָא עֲלֵיהּ.
כַּד הַאי אֵבֶר אִתְרְשִׁים בְּמִלַּת בָּרָא כְּדֵין רְשִׁים סְתִימָאָה עִילָאָה (נ"א קדישא לגלאה) רְשִׁימוּ אָחֳרָא לִשְׁמֵיהּ וְלִיקָרֵיהּ. וְדָא אִיהוּ מִ"י. וּבָרָא אֵלֶּה וְגַם כֵּן שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְבָּרְכָא דְּאִיהוּ מַ"ה אִתְרְשִׁים. וְאַפִּיק מִן בָּרָא אֵבֶר. וְהוּא רְשִׁים בְּאֵלֶּה מִסִּטְרָא דָא וְאֵבֶר מִסִּטְרָא דָא. סְתִימָאָה קַדִּישָׁא. אֵלֶּה קַיָּימָא. אֵבֶר קַיָּימָא. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא. גָּלִיף לְהַאי אֵבֶר גָּלִיף לְהַאי אֵלֶּה.
אִתְעָרוּ אָתְוָון לְאַשְׁלָמָא לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, כְּדֵין אַפִּיק מ"ם. נָטִיל חַד לְהַאי סִטְרָא וְחַד לְהַאי סִטְרָא, אִשְׁתְּלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִתְעֲבִיד אֱלֹהִים גַּם כֵּן שְׁמָא דְּאַבְרָהָם. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִי וְשָׁדֵי בְּאֵלֶּה וְאִתְעֲבִיד אֱלהִים. וְנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה וְשָׁדֵי בְּאֵבֶר וְאִתְעֲבִיד אַבְרָהָ"ם. (ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא. ומלת מ"ה רומז למנינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא יהוה. כמא דאת אמר, (תהילים קמ״ד:ט״ו) אשרי העם שככה לו וגו' (איוב כ״ו:ז׳) תולה ארץ על בלי מ"ה. וכדין אתקיימו תרין עלמין. ביו"ד עלמא דאתי, ובה"א עלמא דא. כלומר במ"י ברא עולם הבא ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא). וּכְדֵין עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְנָפַק שְׁמָא שְׁלִים מַה דְּלָא הֲוָה קֳדָם דְּנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, כֻּלְהוּ הֲווּ תַּלְיָין עַד דְּאִתְבְּרֵי שְׁמֵיהּ דְּאַבְרָהָם. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים שְׁמָא דָא דְּאַבְרָהָם, שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ט) ועל רזא דנא וכו': ועל סוד זה כתוב, מה אעידך ומה אדמה לך. כי כשחרב בית המקדש, יצא קול ואמר מה אעידך ומה אדמה לך, דהיינו ב מ"ה ההוא אעידך. שבכל יום ויום העידותי בך מימים קדמונים, שכתוב, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. מה אדמה לך, באותו אפן ממש, העטרתי לך…