ספר הזהר, האדרא רבא מג
Zohar, Idra Rabba 43 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, אִתְפָּשַׁט דְּכוּרָא וְאִתְתָּקַּן בְּתִקּוּנוֹי. אִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דִּכְסוּתָא דַּכְיָא. וְהָאַי הַוְיָא אַמָּה דַּכְיָא. אָרְכֵיהּ דְּהַהוּא אַמָּה, מָאתָן וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא עָלְמִין. וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּפוּמָא דְּאַמָּה, דְּאִתְקְרֵי יוֹ"ד. וְכֵיוָן דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד פּוּמֵיהּ דְּאַמָּה, אִתְגְּלֵי חֶסֶד עִלָּאָה. וְהַאי אַמָּה חֶסֶד הוּא דְּאִתְקְרֵי, וְתָלֵי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בְּהַאי פּוּם אַמָּה. וְלָא אִקְרֵי חֶסֶד, עַד דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד דְּפוּם אַמָּה.
וְתָּא חֲזֵי, דְּלָא אִתְקְרֵי אַבְרָהָם שְׁלִים בְּהַאי חֶסֶד, עַד דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד דְּאַמָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְגְּלֵי אִקְרֵי שְׁלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית י״ז:א׳) הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָמִים, תָמִים מַמָּשׁ. וּכְתִיב (שמואל ב כ״ב:כ״ד) וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי. מַאי קָא מַיְירֵי, רֵישָׁא וְסֵיפָא. אֶלָּא כָּל דְּגַלֵּי הַאי יוֹ"ד, וְאִסְתְּמַר דְּלָא עַיְילֵיהּ לְיוֹ"ד בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. לִיהֱוִי שְׁלִים לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלֶהֱוִי צָרִיר בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי. מַאי בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. דִּכְתִּיב, (מלאכי ב׳:י״א) וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ, דְּכֵיוָן דְּהוּא תָּמִים בְּגִלּוּיָיא דְּיוֹ"ד, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי.
וְכֵיוָן דְּאִתְפְּשַׁט אַמָּה דָּא, אִתְפְּשָׁט סְטָר גְּבוּרָה מֵאִינּוּן גְּבוּרָאן (בשמאלא) דְּנוּקְבָּא, וְאִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָּא בַּאֲתָר חַד, וְאַרְשִׁם בְּעֶרְיָיתָא, כְּסוּתָהּ דְּכָל גּוּפָא דְּנוּקְבָּא. וּבְהַהוּא אֲתָר אִקְרֵי עֶרְוָה דְּכֹלָא. אֲתָר לְאַצְנְעָא לְהַהוּא אַמָּה, דְּאִקְרֵי חֶסֶד. בְּגִין לְאִתְבַּסְּמָא גְּבוּרָה דָּא דְּכָלִיל חָמֵשׁ גְּבוּרָאן, בְּהַאי חֶסֶד דְּכָלִיל בְּחָמֵשׁ חֲסָדִין. חֶסֶד יְמִינָא, גְּבוּרָא שְׂמָאלָא. אִתְבְּסָם דָּא בְּדָא, וְאִקְרֵי אָדָם, כָּלִיל מִתְּרֵין סִטְרִין. וּבְגִין כַּךְ, בְּכֻלְּהוּ כִּתְרִין אִית יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, דִּינָא וְרַחֲמֵי.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
חוורא קדמאה וכו׳: לבן הראשון, מאיר ועולה ויורד להסתכל בזה שצרור בצרור. למדנו, הכה לבן הזה, והדליק ג׳ נרות הנקראים הוד והדר וחדוה. ולוהטים בשמחה בשלמות.