ספר הזהר, אמור ל
Zohar, Emor 30 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר הוּא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וְהַאי זִמְנָא אָחֳרָא שְׁמַעְנָא לֵיהּ בְּהַאי גַּוְונָא, וְאַנְשֵׁינָא מִלֵּי. הַשְׁתָּא מִלָּה אָחֳרָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע, הָא חֲזֵינָא בַּפֶּסַח ז', וּבְסֻכּוֹת ז', וּשְׁלִימוּ דְּחֶדְוָותָא בְּיוֹמָא אָחֳרָא. בְּשָׁבוּעוֹת, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ ז' יָמִים, וְהָא הָכָא אִתְחָזוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא.
פָּתַח וְאָמַר, (שמואל ב ז׳:כ״ג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְכִי מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאִקְרוּן יִשְׂרָאֵל אֶחָד, יַתִּיר מֵאֲתַר אָחֳרָא. אֶלָּא, כֵּיוָן דִּשְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל, אַתְיָיא לְפָרְשָׁא, קָרָא לוֹן אֶחָד, דְּהָא בְּכָל אֲתַר שְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל אֶחָד הוּא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל קְשִׁירוּ דְּעִלָאֵי וְתַתָּאֵי, בְּהַאי אֲתַר דְּאִקְרֵי יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח. (ועוד) דְּאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְעֵילָּא, וְאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְתַתָּא, וְאִתְקְשַׁר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִקְרֵי כֹּלָּא אֶחָד. וּבַאֲתַר דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא מְהֵימְנוּתָא, וְקִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, וְיִחוּדָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.
וְעַל דָּא, יוֹמָא דָּא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא הוּא, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא. וּכְתִיב (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ אִילָנָא הוּא דְּאִקְרֵי אֶחָד. וְעַל דָּא בְּגִין דְּאִינּוּן מִתְקַשְּׁרֵי בַּאֲתַר דָּא, אִקְרֵי הָכִי. וְעֵץ חַיִּים אֶחָד הוּא וַדַּאי אִקְרֵי, בְּגִין דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִתְקְשַׁר, וְיוֹמָא (ס"א ושמא) דִּילֵיהּ, אֶחָד וַדַּאי, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְאֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ט׳) וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, בְּתוֹךְ מַמָּשׁ, בִּמְצִיעוּת, וְאָחִיד בְּכָל סִטְרִין, וְאִתְקְשַׁר בֵּיהּ. וְעַל דָּא פֶּסַח וְסֻכּוֹת, וְהוּא בְּאֶמְצָעִיתָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, וְדָא הוּא שְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי יוֹמָא, וְלָא יַתִּיר, שְׁבָחָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁאִילְנָא, וְזָכֵינָא לְהָנֵי מִילֵּי.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, חֶדְוָותָא וְשִׁירָתָא, זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּהַאי שְׁבָחָא דִּמְשַׁבְּחֵי יִשְׂרָאֵל בְּלֵילְיָא דְּפִסְחָא, דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְקַדְּשָׁת בִּקְדוּשָּׁה דְּמַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל׳:כ״ט) הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג. כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג דַּיְיקָא. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
רבי שמעון הוה וכו׳: ר״ש היה הולך בדרך, והיה עמו, ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ חזקיה. פתח ר״ש ואמר, טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. טרף נתן ליראיו, אלו הם הצדיקים, שהם יראי הקב״ה, כי כל מי שירא אותו, נקרא, מאנשי ביתו של המלך, ועליו כתוב, אשרי איש ירא את ה'.