ספר הזהר, אמור כב
Zohar, Emor 22 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →(ויקרא כ״ג:י׳) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (בראשית א׳:ה׳) וַיִקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹ'. תָּנֵינָן, אוֹר דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, הֲוָה נָהִיר מִסַּיְיפֵי עָלְמָא לְסַיְיפֵי עָלְמָא, כַּד אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַיָיבִין דִּזְמִינִין לְמֵיקָם בְּעָלְמָא, גָּנִיז לֵיהּ לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (איוב ל״ח:ט״ו) וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וּכְתִיב (תהילים צ״ז:י״א) אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק.
תָּא חֲזֵי, וַיִקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶךְ קָרָא לָיְלָה, הָא תָּנֵינָן, יְהִי אוֹר, אוֹר דִּכְבַר הֲוָה. וְהָכָא, אִי תֵּימָא אוֹר דְּאִיהוּ יוֹם בִּלְחוֹדוֹי, הָדַר וְאָמַר וְלַחֹשֶךְ קָרָא לָיְלָה. אִי תֵּימָא כָּל חַד בִּלְחוֹדוֹי, הָדַר וְאָמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. דְּלַיְלָה לֵית בְּלָא יוֹם, וְלֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה, וְלָא אִקְרֵי אֶחָד, אֶלָּא בְּזִוּוּגָא חַד, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי אֶחָד, וְדָא בְּלָא דָּא לָא אִקְרֵי אֶחָד.
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, כִּבְיָכוֹל לָא אִקְרֵי אֶחָד. וְאֵימָתַי אִקְרֵי אֶחָד. בְּשַׁעֲתָא דְּיִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַהֲדְרַת לְאַתְרָהָא, לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה י״ד:ט׳) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (בגין כך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) וְדָא בְּלָא דָּא לָא אִקְרֵי אֶחָד.
תָּא חֲזֵי, מוֹעֲדֵי יְיָ' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ וְגוֹ'. לְזַמְּנָא כֹּלָּא לַאֲתַר חַד, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ, בְּרָזָא דְּאֶחָד. וּלְמֶהֱוִי יִשְׂרָאֵל (בזווגא חדא) לְתַתָּא גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּינַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי אֶחָד, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא דְּאִינּוּן זְמִינִין כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בְּמָה יִקְרוּן אֶחָד.
אֶלָּא, בִּיְרוּשָׁלַ ם דִּלְתַתָּא, יִקְרוּן יִשְׂרָאֵל אֶחָד. מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (שמואל ב ז׳:כ״ג) גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וַדַּאי, בָּאָרֶץ הֵם גּוֹי אֶחָד, עִמָּהּ אִקְרוּן אֶחָד, וְלָא אִינּוּן בִּלְחוֹדַיְיהוּ. דְּהָא וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד סַגֵּי לֵיהּ, אֲבָל לָא אִקְרוּן אֶחָד, אֶלָּא בָּאָרֶץ, בְּזִוּוּגָא דְּהַאי אֶרֶץ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא. וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָא קָשִׁיר דָּא בְּדָא בְּזִווּגָא חֲדָא, זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה אִתְּמַר, וְהָא אוּקְמוּהָ.
(רבי יוסי ורבי חייא אזלי בארחא וכו'. עד הושיעה ימינך וענני. (כבר נדפס בפרשת וארא דף ל"ב ע"א וצריך להוסיף אחר מלת קדישא) אמר ליה את חמי ואנא חמינא מפומיה דרבי שמעון שמענא מלה ובכינא. אמר ליה מאי האי ואחר מלת דא דאתגזר בי כדקא יאות).
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
פתח ואמר בשוב וגו׳: פתח ואמר, בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. בשוב ה׳ את שיבת, זה נאמר בגלות בבל, שלא נמצאו יותר בגלות אלא ע׳ שנה. שכתוב, כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וכתוב, היינו כחולמים. מהו כחולמים. אלא הרי העירו החברים, שיש חלום של שבעים שנה…