ספר הזהר, בהעלותך יט
Zohar, Beha'alotcha 19 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דִּגְלָא תִּנְיָינָא. מַשִׁרְיָיא מִזַּיְינָא, נֶשֶׁ"ר, אוּרִיאֵ"ל, דָּרוֹ"ם. תְּרֵי מְמָנָן עִמֵּיהּ, שַׁמְשִׁיאֵ"ל חַסְדִּיאֵ"ל. הַאי נֶשֶׁר סָלִיק, וְכָל מָארֵיהוֹן דְּגַדְפִּין מִקַּמֵּיהּ. כַּמָה מַשִׁרְיָין סַלְּקִין בְּכָל סִטְרִין. כָּל חַד וְחַד בְּתּוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא.
רוּחָא דְּרוּחָא פְּנִימָאָה נָפִיק, וְהַהוּא רוּחָא מָטֵי לְהַאי נֶשֶׁר, וְסָלִיק אֶבְרוֹי וּמְכַסְּיָיא לְגוּפָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב ל״ט:כ״ו) הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן. כְּגַוְונָא כְּדוּגְמָא כְּעֵין כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ הַאי נֶשֶׁר נֵץ בַּהֲדֵיהּ יוֹנָה, בַּהֲדֵיהּ נֵץ, וְכָל מָארֵי דְּגַדְפִּין כֻּלְּהוּ מְצַפְצְפָן וְחַדָּאן. חַד מִסִּטְרָא (ס"א חד סמכא) קָמֵּיהּ, סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא. כַּמָה צִיפָּרִין נַחְתִּין וְעָאלִין, מְצַפְצְפָן וְחַדָּאן, אַזְלִין וְשָׁאטִין.
כַּד נָטִיל, אוֹשִׁיט גַּדְפָּא יְמִינָא, כָּנִישׁ לְכָל חֵילוֹי, תְּלַת מְאָה וְחַמְשִׁין אֶלֶף מָארֵי דְּגַדְפִין, בִּתְרֵי גּוּפֵי, נֶשֶׁ"ר וְאַרְיֵ"ה כַּחֲדָא. אָרִים קָלָא, כֻּלְּהוּ אַחֲרָנִין סַלְּקִין וְנַחְתִּין, מְצַפְצְפָן מִסִּטְרַיְיהוּ, מִכַּמָּה דַּרְגִּין.
ג' רֵישִׁין אִינּוּן כַּחֲדָא, בְּמַשִּׁרְיָין אִלֵּין. וְכֻלְּהוּ בְּחַד חוּשְׁבָּן. וְחוּשְׁבָּן דְּאִלֵּין רֵישִׁין, רֵישָׁא חֲדָא, אַרְבְּעִין וְשִׁית אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה. רֵישָׁא תִּנְיָנָא חַמְשִׁין וְתֵשַׁע אֶלֶף וּתְלַת מְאָה. רֵישָׁא תְּלִיתָאָה, אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ אַלְפִין, וְשִׁית מְאָה וְחַמְשִׁין.
מֵאִלֵּין תְּרֵי סִטְרִין, נָפִיק תְּרֵין כָּרוֹזֵי, דְּאָזְלֵי מִקַּמֵּי כֻּלְּהוּ מַשִּׁרְיָין. כַּד אִלֵּין תְּרֵי מַכְרִיזֵי, כָּל חֵילִין, וְכָל מַשִׁרְיָין, חֵיוָון זְעִירִין עִם רַבְרְבָן, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּשֵׁי. מַאן חָמֵי נְטִילָא דְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, כּוּלְּהוּ נַטְלִין בְּמַטוּלָא בְּמַשִׁרְיָין, לְקַמֵּיהּ דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא.
בְּשַׁעֲתָא דְּחַד מִנַּיְיהוּ, הַהוּא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּאַרְיֵה, פָּשִׁיט קָלָא, בְּגִין דְּלָא יִזְדַּעְזְעוּן כָּל אִינּוּן קַלִין. כְּדֵין מִתְכַּנְּשִׁין כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין. בְּשַׁעֲתָא דְּאַחֲרָא קָרֵי, מַתְּבָּר קָלָא וְלָא פָּשִׁיט, כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דְהַאי נֶשֶׁר, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּשׁוּ לְנַטְלָא בְּמָטַלְנַיְיהוּ. לָקֳבֵיל אִינּוּן, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף, כְּגַוְונָא דָּא כֹּלָּא לְתַתָּא. תָּא חֲזֵי, כַּד אִלֵּין נַטְלִין מַה כְּתִיב, (יחזקאל א׳:י״ט) וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, אִינּוּן דְּמִתְכָּנְּשוּ לְגַבַּיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְּרֵישָׁא אִסְתְּכַּל, הָכִי נָמֵי כֻּלְּהוּ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
וישראל מצלאן צלותא וכו': וישראל מתפללים תפלה ביום ההוא, ומבקשים ומתחננים לפניו, ותוקעים בשופר, והקב"ה מרחם עליהם, ומהפך הדין לרחמים. וכל העליונים והתחתונים פותחים ואומרים, אשרי העם יודעי תרועה. וע"כ צריכים ביום ההוא, שמי שתוקע, ידע עיקר סוד הדברים, ויכוין בהם…