ספר הזהר, בלק כג
Zohar, Balak 23 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →(במדבר כ״ב:ט׳) וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ. דַּרְגָּא דִּילֵיהּ, מִסִּטְרָא אַחֲרָא דִּשְׂמָאלָא הֲוָה, דְּקָא אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל. וְאַף עַל גַּב דְּחַבְרַיָּיא אַתְּעֲרוּ בְּדָא, בְּגַוְונָא אַחֲרָא, וְאִינּוּן אַמְרֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (עבד ביה) נִסְיוֹנָא עֲבַד לֵיהּ בְּמִלּוֹי. תְּלָתָא הֲווֹ, חַד חִזְקִיָּה. וְחַד יְחֶזְקֵאל. וְחַד בִּלְעָם. תְּרֵין לָא קַיְימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְחַד קָאִים. וּמַנוּ. יְחֶזְקֵאל. דִּכְתִּיב, (יחזקאל ל״ז:ג׳) הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאִיהוּ תָּב וְאָמַר, וַיֹּאמֶר יְיָ אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ. חִזְקִיָּהוּ אָמַר, (מלכים ב כ׳:י״ד) מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל. בִּלְעָם אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, חָשִׁיב אֲנָא בְּעֵינֵי מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל לֵיהּ לְמִטְעֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (איוב י״ב:כ״ג) מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְּאַבְּדֵם וְאוֹקְמוּהָ.
חַד כּוּתִי שָׁאִיל לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ, חֵילָא תַּקִּיפָא חֲמֵינָא בֵּיהּ בְּבִלְעָם, יַתִּיר מִמֹּשֶׁה. דְּאִילּוּ בְּמֹשֶׁה כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. וּבְבִלְעָם כְּתִיב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וּכְתִיב וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם.
אָמַר לֵיהּ, לְמַלְכָּא דְּיָתִיב בְּהֵיכָלֵיהּ עַל כֻּרְסְיָיא, חַד סְגִיר קָרָא לְתַרְעָא. אָמַר, מַאן הוּא דְּבָטַשׁ לְתַרְעָא. אָמְרוּ, סְגִיר פְּלָן. אָמַר לָא יֵיעוּל הָכָא, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא, יְדַעְנָא דְּאִי בִּשְׁלִיחָא אֵימָא לֵיהּ, לָא חָיִישׁ. וְיֵיזִיל בְּרִי וְיִסְתְּאַב וְיִקְרַב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל אֲנָא אֵיזִיל, וְאַגְזִים בֵּיהּ, דְּיִרְחַק אָרְחֵיהּ מִמוֹתָבָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ. אַקְדִים מַלְכָּא, וְאָתָא לְגַבֵּיהּ, וְאַגְזִים. וְאָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר, מְנַע רַגְלָךְ מֵאָרְחָא דִּבְרִי שָׁארֵי תַּמָּן, וְאִי לָאו, אוֹמֵינָא, דְּחֲתִיכִין יַעַבְדוּן גוּפָךְ בְּנֵי שִׁפְחוֹתַי.
רְחִימָא דְּמַלְכָּא קָרֵי לְדָשָׁא. אָמַר מַלְכָּא, מַאן הוּא. אָמְרוּ, רְחִימָךְ פְּלַנְיָא. אָמַר, רְחִימָא חֲבִיבָא דְּנַפְשָׁאי, לָא יִקְרֵי לֵיהּ קָלָא אַחֲרָא, אֶלָּא אֲנָא. צָוַוח מַלְכָּא וְאָמַר, פְּלַנְיָא פְּלַנְיָא עוּל, חֲבִיבָא דְּנַפְשָׁאי, רְחִימָא דִּילִי, אַתְקִינוּ הֵיכָלִין לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ.
כַּךְ בִּלְעָם אִיהוּ סְגִיר, רְחִיקָא מִבְּנֵי נָשָׁא, קָרָא לְתַרְעָא דְּמַלְכָּא, שְׁמַע מַלְכָּא, אָמַר סְגִיר מִסְאֲבָא לָא יֵיעוּל, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא דִּילִי. אֲנָא אִצְטְרִיךְ לְמֵיזָל לְאַגְזְמָא לֵיהּ, דְּלָא יִקְרַב לְגַבֵּי תַּרְעָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ, וְעַל דָּא וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָּאוֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא. לָא תִּקְרַב לְגַבֵּי דִּבְרִי, הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ, מְסָאָב אַנְתְּ בְּכֹלָּא. אֲבָל בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, קָלָא דְּמַלְכָּא, וְלָא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא אַחֲרָא. מֵאֹהֶל מוֹעֵד מֵהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, מֵהֵיכָלָא מְתֻקְּנָא, מֵהֵיכָלָא יַקִּירָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין תְּאִיבִין לְגַבֵּיהּ, וְלָא יַכְלִין לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ.
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. וְהוּא אָמַר מֶלֶךְ מוֹאָב, מַלְכָּא חֲשִׁיבָא שָׁלַח אֵלַי. מֶלֶךְ מוֹאָב. חָמוּ גָּאוּתָא דְּהַהוּא רָשָׁע, (דאפילו ליה לבלק לא חשיב כלום) דִּכְתִּיב מֶלֶךְ מוֹאָב, וְלָא אָמַר לְמוֹאָב, מִכְלָל גַּבְרָא דְּלָא אִתְחֲזֵי לְמַלְכָּא, וְהָא אִתְעָבִיד מַלְכָּא לְמוֹאָב. קַדְמָאָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (במדבר כ״א:כ״ו) וְהוּא נִלְחַם בַּמֶּלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, מַלְכָּא בַּר מַלְכָּא. חֲשִׁיבָא בַּר חֲשִׁיבָא. אֲבָל דָּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב כְּתִיב. קְרָא אַסְהִיד מֶלֶךְ לְמוֹאָב. וְהָא אִתְּעַרְנָא, דְּאִתְכָּוַּון הוּא לְגָאוּתָא לִבָּא רַב. כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, שַׁלְחִין לְגַבָּאי שְׁלוּחֵיהוֹן. (ס"א ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי. חמו גאותא דההוא רשע, דאמר מלך מואב, ולא אמר למואב, במלכא דמואב. קדמאה מה כתיב ביה. (במדבר כ״א:כ״ו) והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא. חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. וקרא אסהיד עליה מלך למואב בעת ההיא גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא, דמתכוון לגאותא דלבא רב. דכל מלכין דעלמא, שלח לגבאי שלוחיה.) (וחשיבנא לגבי)
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
א"ל ר' יוסי וכו': אמר לו ר"י, אם כן נמצא שהאדם נפטר ומסתלק מן העולם בלא דין. ואם הוא מסתלק בדין, שכבר דנו אותו למעלה, למה הוא נדון פעם שניה, במתיבתא דרקיע. א"ל. כך למדתי וכך שמעתי. כי ודאי שהאדם מסתלק בדין מהעולם הזה, אבל מטרם שיכנס למחיצתם של הצדיקים, מעלים…