זכרו תורת משה ח

ושכרו שיותר עולה ההפסד כפלי כפלי' נגד שכרו ויתמרמר האיש מאוד מאוד, ויצעק צעקה גדולה ומרה ויאמר איך אבא אל המלך ואיך אשא פני המלך אשר בטובתו רצה להטיב עמי ואני הייתי בעוכרי והלכתי אחרי ההבל, ויאמרו לו חבריו הגד נא לנו מה זה ועל מה זה, הלא חבריך הם חכמים כמוך ויש מהם יותר ממך והם בוטחים במלאכתם שישמח בהם המלך ולדעתינו אין זאת אלא לרוב גאותך כי תחשוב שאתה הוא היותר חכם ורצונך שתהי' בראש כלם וקרוב למלך מכולנו, ויען האיש אל נא אחי אל תתנו אותי לאיש בליעל כי הגם שאני רחוק מאוד ממדת ענוה מ"מ ב"ה שגם נגע זו של גאוה לא קרב אלי ומנעורי אני שנאתיה כי דרשתי וחקרתי על עניינה וראיתי כי היא מתועב ובנוי ולכן הרחקתי אותה ולכן אל תאשימנו בזה, אך דעו נא כי השליחות אשר שלח לנו המלך לעבוד ולשמור הגנים והפרדסים כולל ב' סיגים סוג אחד לידע מספר כללות האילנות כמה מהם והשנית לידע כל פרטות של אילן ואילן, וגם בזה יש ב' סוגים א' הוא החיובות להשגיח על כל אילן ואינן בכללו ופרטו להשקותו בזמנו ולשמרו מחום והקור וכיוצא באלו, והשנית העיונות לעיין במחשבה זכה לידע טבע כל אילן ואילן ולהמציא האיך להרכיב אילן זה בזה בכדי לחדש פירות חדשות ע"י הרכבות האלו, והנה ידעתי שיש מן החכמים המקיימים שליחותם בשני הסוגי' באמת ואלו אין צריכים לדאוג כי בוטחים במעשיהם, ויש שהם טועי' בעצמם שחושבי' שמקיימי' ואינם משימי' על לבם לפשפש במעשיהם ואינם יוצאין ידי חובתם בשניהם, ובפרט בחיובות שיש פרטי' רבי' אין מספר והם אינם משגיחי' ע"ז וחושבי' שעושי' רצון המלך בשלימות, אבל אני מכיר את מקומי ואיני עושה שקר בנפשי וידעתי כי לא יצאתי י"ח העיונו' ופשיטא בחיובו' הגם שנתתי אל לבי מיום שבאתי הנה לחקור ולדרוש בכל פרט ופרט ואעפי"כ לא עלתה בידי אם מכח התרשלות ועצלות ואם מחמת חולשת כחי, ולזה אני בוכה וצועק במר נפשי כי לא הייתי נאמן בשליחותי, כי ע"י שהסחתי דעתי מהם פעם בשוגג פעם במזיד פעם ע"י אונס ופעם ברצון נתייבשו כמה אילנות ונשברו כמה סילונית נתייבשו כמה מעיינות המביאי' מים להשקות האילנות ונתמעט פרנסת השרים ועבדים. היושבים בעיירות שייחד להם המלך, עודנו דואג ובוכה במר נפשו