זכרו תורת משה סו

יש עירוב כל העיר חשוב כד' אמות ואם הובאו בשביל ישראל אסור לו ולבני ביתו עד מ"ש אבל לאחרי' מותר ואורחים המתאכסני' בביתו הרי הם כבני ביתו אם זימנן במקרה לביתו אסור אבל בביתם מותר. ואם הביא בשביל שנים אסורין להחליף וי"א דה"ה בכל איסורין דרבנן שעשה הנכרי בשביל ישראל הדין כן ונכרי שהביא דורון לישראל מסתמא עשה בשביל ישראל: (ה) ואם הובאה בספינה אם ידוע שכבר היה בספינה מע"ש אע"פ שהספינ' הלכה כמה פרסאו' בשבת מותר דמסתמא המים עמוקים יותר מי"ט וקיי"ל אין תחומין למעל' מי"ט: (ה) ספק אם הובא מחוץ לתחום או אם הביא בשביל ישראל אסורין: (ו) מיני לפתות שדרך להטמינם בקרקע כל ימות החורף אע"ע שכבר היו תלושין כיון דצריך לזה מרה וחצינא לחפור אם עשה הנכרי לצורך ישראל והוציאן אסור אבל אם עשה בשביל עצמו מותר כיון דבאמת אינו מחובר וכ"ש אם נפתח הבור מעצמו: (ז) נכרי שעושה מנעלים על המקח אפילו שידוע שעשה בשבת אם הוא בעיר שרובו נכרים מותר ללבשו אבל אסור ליקח אותם מבית האומן שיחשדוהו שיאמרו שאמר לו לעשות בשבת וגם לא יתן מעות לעכו"ם ושלא לקצוב עמו המקח רק יקחם סתם, ואם עשאן בשביל ישראל אם קצב שכרו מע"ש או שידוע המקח אם אין לו מנעלים וצריך ללבשן בשבת יש לסמוך על המתירין שאומרי' שאין זה דומה לנכרי שהדליק נר בשביל ישראל דאסור להשתמש לאורו דהתם ההנאה מיוחד לשבת משא"כ מנעלי' וכיוצא בו דאין ההנאה מיוחד דוקא לשבת

ג דין ליתן מלאכה לנכרי בע"ש (א) ליתן לנכרי מלאכ' בע"ש מותר אע"פ שיודע שהגוי יעשה מלאכה זו בשבת ואפי' סמוך לקבלת שבת ובלבד שיוציא הכלים מבית ישראל קודם השבת אבל בביתו או בחצרו של ישראל הכל אסור אבל ברשותו של גוי מותר ליתן לו בע"ש על אלו אופני', א' שיפסוק עם הנכרי או שעכ"פ יאמר לו שישל' לו כראוי או שידוע שנותנין ע"ז שכר דכל זה נקרא קצץ ר"ל קצץ לו שכר דאז לא הוי שלוחו של ישראל דנכרי אדעתא דנפשיה עביד כדי לקבל שכר ואעפ"כ צריך שיוציאנו מבית ישראל קודם שבת דאל"כ יחשדוהו ששכרו בשבת ולכן מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו צריך למוסרו לו קודם שבת ואם לא אסור להניחו ליקח מביתו בשבת: (ב) אפי' קצץ אם שכרו שכיר יום ר"ל שבכל