זכרו תורת משה נח

בפיו ממקום למקום: (יב) המעביר ד' אמות ברה"ר חייב ובכרמלי' אסור מדרבנן אבל פחות מד"א מותר: (יג) אחד המוציא מרה"י לרה"ר או המכניס או מעביר ד' אמות ברה"ר אינו חייב עד שיעש' עקירה והנחה דהיינו שיעקור מרה"י ויניח ברה"ר או שיתן ביד א' העומד שם אבל אם עשה עקירה ולא הניח כגון שעקר כלי והושיט לרה"ר וזה שעומד בחוץ לקח מידו אינו חייב אבל עכ"פ אסור מדרבנן ולכן מה שמקילין להביא דבר מאכל או כיוצא בו ע"י נכרי צריך לזהר שלא יתן הכלי ליד הנכרי דאז עושה עקירה אלא יקח הנכרי מן השלחן וכיוצא בו וכן כשמביא נכרי איזה דבר לא יקח אותו הישראל מידו דאז עושה הישראל הנחה אלא יניחנה הנכרי על השולחן כדי שיעשה הנכרי הנחה, ולכן במקום שאסור לטלטל ומלין תינוק בבה"כ צריכין לזהר שנכרי יוציא התינוק מן הבית ולא יתנו התינוק לידו אלא הנכרי יקח מעצמו ויוציא לחוץ ואז יניח הנכרי ליד ישראלית ואז יתן א' לחבירו וחבירו לחבירו ובלבד שיזהרו שלא ישא א' את התינוק ד' אמות דהוי מעביר ד' אמות ברה"ר אלא דוקא בפחות פחות מד' אמות וכשיגיע סמוך לבהכ"נ יחזור העכו"ם ויקח התינוק מיד הישראל אבל לא יתן הישראל לידו והנכרי יכניס התינוק לבהכ"נ ויניח על הספסל ואזי יקח הישראל וכן בשעה שמחזירו, וכן כשנכרי מביא איגרת או כל דבר יזהר הישראל שלא יקח מידו אלא יניחנו העכו"ם על השלחן: (יד) עוד יש רשות א' הנקרא קרפף שלא הוקף לדירה כגון המחיצות שלא נעשו לדור בתוכו אלא לשמור מה שבתוכן כגון ההיקף שעושין סביב השדות והגינות ואם יש בהיקף זה אורך יותר מבית סאתים שהיא ע' אמה וב' שלישים על רוחב ע' אמה וב' שלישי' ואפי' אינו מרובע דינו ככרמלית ואסור להוציא ממנה לרה"י ולרה"ר ואסור לטלטל בתוכו אלא בד' אמות כיון דגדול כ"כ מיחליף ברה"ר ולפיכך הכפרים שבמדינות פרייסטן אע"ג שעושין מחיצות מב' צדדין וכמו פתחים לשער אסור לטלטל בתוכו דלא הוקף לדירה, ואם הוא רק בית סאתים וכ"ש בפחות אע"ג שלא הוקף לדירה מותר לטלטל בכולו ומ"מ אסור להוציא כלי בית לתוכו אפילו כששניהם של אדם אחד אע"ג דבחצר מותר זה גרע מחצר ודוקא כלים ששבתו בבית אסור אבל כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל בקרפף זה וכן להיפך דמ"מ שוה בזה לחצר דגם חצר אין תשמישו כ"כ בקבוע: (טו) ולפיכך מי שיש לו גן סמוך לביתו אם נטועין בו אילנות והיא מוקף לדירה