זכרו תורת משה נו

שבעיירות ואפי' יש חומה לעיר אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה וגם כל המבואות הפתוחין לשוק זה כלם נקראים ר"ה אע"פ שמתקצרי' אח"כ וכן הדרכי' שעוברי' בהן מעיר לעיר ורחבן ט"ז אמה, ואויר ר"ה אינו רק עד י' טפחים אבל למעלה מי"ט הוי מקום פטור אבל אם נעץ קנה בארץ ובראשו כלי שגבוה י"ט ורחב ד"ט אע"פ שתחתיו ר"ה מ"מ הכלי הוא רה"י וי"א דבזמן הזה אין לנו ר"ה דבעינן דוקא דומיא דדגלי מדבר שהיו ששים רבוא בוקעין בו: (ב) ואיזהו רה"י כל דבר שגבוה מן הארץ י' טפחי' ורחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים אפי' הוא כלי כגון עגלה וכיוצא בו הוי רה"י וכן תל או קורה ברה"ר גבוה י"ט ורחב ד"ט אע"ג דלמטה היא ר"ה למעלה הוי רה"י, וכן בור שהוא עמוק י"ט ורחב ד"ט הוי הבור רה"י. וכן דבר שמוקף מחיצות גבוהות י' טפחים וביניהן ד"ט על ד"ט ה"ז רה"י ואפי' ע"ג המחיצות אע"ג שהמחיצה עצמה אין בה רחב ד"ט ואויר רה"י עולה עד לרקיע: (ג) איזהו כרמלית מקום שאינו הילוך לרבי' כגון הימים והנהרות והיערות אם אין דרך רבים עובר' בתוכה ודבר המוקף מחיצות ד' על ד' ואין בגובה המחיצות י"ט וגומה שאינה עמוק' י"ט וכלי המחובר לקרקע או עמוד או תל ברה"ר והם גבוהים יותר מג"ט ופחות מי"ט והם רחבים ד"ט, ואויר כרמלית אינו רק עד י"ט אבל מי"ט ולמעלה דינו כמקום פטור ובימים ונהרות מודדין משפת המים ולמעלה ולא מקרקעות המים: (ד) מקום פטור הוא דבר שאין בו ד"ט אורך על ד"ט רוחב וגבוה יותר מג"ט אפי' עד לרקיע וכן חריץ שהוא רחב בפחות מד"ט על ד"ט ועמוק יותר מג"ט, כללו של דבר רה"ר הוא מקום מעבר לרבים ורחב ט"ז אמה ודוקא עד י"ט הוי אויר רה"ר אבל למעלה מי"ט ה"ז אויר מקום פטור, ורה"י ורה"י הוא דוקא דבר שגבהה י"ט לפחות והוא רוחב ד' על ד' לפחות ואז נקרא רה"י אפי' עד לרקיע וכרמלית הוא ג"כ רחב לפחות ד' טפחים על ד"ט רק שאין גובהה י"ט וגובהה לא פחות מג"ט, ואויר כרמלית אינו רק עד י"ט כמו אויר ר"ה דאינו עולה יותר מי"ט, ומקום פטור הוא דוקא כשאינו רחב ד"ט על ד"ט ואז בין שהוא גבוהה עד לרקיע או שאינו גבוהה רק ג"ט הוי מקום פטור אבל בפחות מג"ט בטל לגבי קרקע, ואינו נקרא מקום פטור אא"כ עומד ברה"ר אבל כשהוא בכרמלית או בין רה"י או בין רה"ר לכרמלית כיון שגם כרמלית אינו רשות חשוב מה"ת לפיכך אמרינן