זכרו תורת משה לב

שהקב"ה ברא העולם ומלואו ואנחנו עבדיו וחייבין לעבדו בגופינו ונשמתינו. כי הוא המחי' לכל ומשגיח על כל ונותן לחם לכל, ובידו להמית ולהחיות, כי הוא הבורא והעושה, לכן בא אזהרה זו על שבת י"ב פעמים, יוכל האדם להתבונן ולנסות כי אשר יכוין האדם את דעתו ויהי' יראת ה' בלבו באמת ויהיו מעשיו רצוים אזי בודאי לאחר שטבל בע"ש בכוונה רצויה לקבל קדושת שבת. יבין בדעתו שנתוסף לו נשמה יתירה. כי ירגיש בנפשו יראת רוממות שבאה לו עד שתבער בו אהבת ויראת ה' וזה בדוק ומנוסה מכמה אנשים כמה פעמים בלא שום ספק אבל כשאין נשמתו טהור' אזי לא ירגיש בקדושת ולכן שבת כיון שמאוד גדלה קדושתה לכן רצה הקב"ה לזכות אותנו שנזכר כולנו לנשמה יתירה וקדושה יתירה בשבת, ולכן צוה אותנו לשבות ביום הקדוש הזה ולכבדו ולענגו עד שאמרו ששקולה שבת כנגד כל התורה, וכל המשמר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עונותיו, וכל המחלל שבת כאלו עובד ע"ז, ולכן מחוייבים אנחנו לכבד יום הקדוש הזה וצוה לנו הכתוב לכבדו בכל דבר מימות החול כמש"כ וכבדתו מעשו' דרכיך, ממצוא חפצך, ודבר דבר, ר"ל שתכבדו בכל דבר שאפשר לכבדו, ושלא לעשו' דרכיך כמו בחול ושלא להמציא חפציך כמו בחול ושלא לדבר דברי' כמו בחול, ולכן ארז"ל שצריך לכבדו בכסו' נקי' דהיינו שילבוש בגדים נאים כפי יכולת ועכ"פ ישנה ממה שלובש בחול מה דאפשר, ומזה תראה איך טועים עוברי דרכי' כשהם על הדרך אין לובשי' בגדי שבת והם בחושך ילכו, כי שבת קודש צריך לכבדו אפי' בחדרי חדרים ואפילו בינו לבין עצמו כמש"כ בינו ובין בני ישראל והלא הקב"ה מלא כה"כ, עוד טועים אפי' הכתונת שלובשים להנאת עצמם אינם לובשים בע"ש לכבוד שבת אלא בשבת בבוקר, לכן יזהר כל אדם לרחוץ את עצמו בחמין עכ"פ פניו ידיו ורגליו וללבוש בערב שבת סמוך לערב כתונת לבן ובגדי שבת אפילו כשהוא בדרך או לבדו בביתו וידמה במחשבתו שהמלך בא אצלו בביתו וכ"ש שבת קודש שבא לו חלק מנשמה קדושה ונר ה' נשמת אדם ואשרי מי שמבין למה אומרים באי כלה בודאי יראה ורעד יבא בו לכבדו יותר מאלו בא אליו מלך בשר ודם: (ב) מכלל כבוד שבת להכין ביתו שיהיה נקי ומהודר במה דאפשר לו ולהציע השלחן יפה ונרות דולקות שהוא כבוד ועונג ושלום בית