זכרו תורת משה כג

הבנים אבל לא להתגאות בזה ומכ"ש להתגאות על ת"ח שבלתי ספק שמי שהוא ת"ח אפי' מזרע גרים יותר גדול ממי שאינו ת"ח והוא כה"ג בן כה"ג עד אהרן כדאיתא בהדי' במתני' ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ וכל ישראל מחזקת מיוחסים בני אברהם כו' והיחוס אינו רק שלא יהי' שום חשש ממזרות ולא מצינו מעלה ליוחסין רק לבת ת"ח אז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח לא מצא ישא בת גדולי הדור ר"ל ממשפחת ת"ח ואיך יתגאה אדם על ת"ח יהיה מאיזה משפחה שיהיה ומכ"מ אם גם אבותיו הי' ת"ח כי מיום שבא נחש על חוה נתערבו כל המשפחות ואין לך משפחה שלא יהיו בו טובים ורעים כידוע מספרים וכאשר אנו רואי' בעינינו ומכ"ש ת"ח שיוכל לחדש חידושי תורה, אך הת"ח בעצמו יותר מה שהוא גדול מחבירו צ"ל יותר נכנע ועניו כדמצינו במרע"ה שקיבל כל התורה כי' עניו מכל אדם כי הי' משיג יותר מגדולת הבורא ומשפלתו ולכן ארז"ל דיראה מלתא זוטרתא הוא לגבי משה ור' אליעזר בן הורקנוס שאמר עליו ריב"ז שהוא בור סיד ובשעת מיתתו אמר הרבה למדתי מרבותי ולא חסרתי מהם אלא כטפה מן הים כו' וכל וכל דבריו אינו בדרך גוזמא אלא באמת וצדק שהרי התורה ארוכה מארץ מדה ולכן דימה תורתו רק כטיפה מן הים וארז"ל ד' מאה גמלי דדרשה טעונין כו' בין אצל לאצל וזהו מפרשה קטנה בד"ה ובמד' ש"ט סי' קי"ט גר אנכי כו' וכי דוד גר היה אלא כשם שהמתגייר אינו יודע כלום בתורה כך עיניו ש"א פתוחות ואינו יודע בין ימינו לשמאלו כלום בתור' ומה אם דוד אמר כך שאינו יודע כלום אנו עאכ"ו עכ"ל המדרש, אמרו רז"ל לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כו' וצריכין להבין למה לקחו למשל דוקא פתחו של היכל ושל אולם ונ"ל עפ"י דאיתא בעירובין כ"א א"ר חסדא דרש מרי בר מר מ"ד לכל תכלה ראיתי קץ כו' דבר זה אמר דוד ואיוב ויחזקאל ולא פרשו (פרש"י איזה קץ ושיעורה של תורה) עד שבא זכריה ופרשה דכתיב מגלה עשה ארכה עשרי' באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת להו הוי ך' על ך' וכתיב כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הוי לה ארבעין בעשרין כו' נמצא כל העולם א' מג' אלפי' ומאתים בתורה ע"כ וע"ש בפרש"י דר"ל שראה התורה כב' דפין מונחי' זע"ז והם כתובי' פנים ואחור דהיינו מכל