זה הכלל רמד

מקדושים כתוב למ'ר שהרי ר"עק בן ארבעים שנה עד שלמד תורה ע"כ והאמת שכ"כ התוס' בבתרא דף קי"ג מהספרי וכ"ה באבות דר"ן פ"ו ושם איתא שהלך הוא ובנו ללמוד ואחז הוא בראש הלוח ובנו בראש הלוח ולא ידעתי אמאי התוס' שם בשבת לא הרגישו על ר"עק כמו שהרגישו על ר"א אם לא שנאמר שגם בב"ר לא גרסי ר"עק ואחר החיפוש ראיתי להרב חיד"א בכסא רחמים באבות דר"ן שם שדקדק ממ"ש שם ולא שנה כלום היינו משנה לבד לא ידוע אבל קרא מקרא ושכ"כ בס' בנין יהושע וכ"נ עוד ממ"ש שם חזר ללמוד תורה ומה שהקשה מהרי"ץ בס' שמחת יהודה שם על מ"ש שם ע"ז ממ"ש שם כתבו לו א"ב ולמדה ע"כ י"ל לפי דעת הרב שר"עק לא קרא כלל אבל האמת אינו כן א"נ בשביל בנו היה ואלו הרב מהרי"ץ נזכר מדברי הב"ר הנז' אדרבה היה מסייעו מזה דמוכח דקרא ר"עק דוגמא למ"ש התוס' שם בשבת גבי ר"א היינו שלא עסק דוקא ושם באבות דר"ן קאמר בן כ"ב שנה עד שלמד תורה ועיין בב"ר פ' מ"ד שהיה חורש בשדה וברח מאביו והלך אצל ריב"ז ללמוד תורה וקרא ושנה עד שעלה ריח מפיו והלך אביו שם להדירו מנכסיו יעו"ש ומה שמבואר בנדרים ד"ג שתכף שנשא ר"עק עם בת כלבא שבוע הלך ללמוד תורה אשה שניה היתה וכמו שלמדנו הרב חיד"א בככר לאדן דרל"א ממשנה ערוכה בפ"ג דידים והיו לו בנים ממנה ובזה אתנח לן איך נתעכב כ"כ מלבוא כשהלך מבת כלבא שבוע ללמוד תורה ולא חש למצות פ"ור והא דאיתא בפסחים דמ"ט דאמר ר"עק כשהייתי ע"ה אמרתי מי יתן לי ת"ח וכו' יש כמה מיני ע"ה כמ"ש בכתובות דס"ב ובסוכה דכ"ב ובשגם היה קורא מקרא ונתחכם כ"כ ר"עק עד שהיה רבי יהושע רבו נושק את האבן שהיה יושב עליה בב"המ וקראה סיני כמ"ש במדרש חזית ע"פ לריח שמניך

ד' אנא נפשאי כתבית בספ"הק השמר אמת בסוף ק"א והוכיח אברהם דסתם ר"א האמורא שהוא בן פדת לאו תלמיד גמור לר"י כי אם ת"ח ועתה ראיתי בס' יוחסין שכ"כ מהירוש' דסנהדרין והוא הוא הירושלמי שהזכיר הרב יד מלאכי והניחו בצ"ע וכ"ה דעת הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סקצ"ה דכתב על פלוגתא דר"י ור"א אטו גברא אגברא קרמית ולא כמ"ש הרשב"ץ ח"ג סקל"ה דתלמיד גמור הוה וראיתי בס' אהל ישרים הנד"מ ד"מ ע"ד שהשיב על דברי הרב יד מלאכי והביא לנו מחולין ד"נ דקאמר ר"י ור"א דא דאמרי תרווייהו והאי לישנא לא שייך לרב ותלמיד וכן אנכי מצאתי כהאי לישנא בברכות דף יו"ד ודנ"ה ובעירובין ד"ך וביומא דכ"ה ובסוטה ד"מ ובביצה ד"ו ובסוף חגיגה ובשבת דק"מ וגיטין דע"ב ובתרא דט"ו וסנהדרין דק"ג ובמנחות דצ"ח וצ"ט ובריש מדרש רות וכיוצא בזה איתא בקמא דק"ד ויבמות ד"ך פליגי אהדדי חד אמר וחד אמר ובבתרא ד"ג ע"א חד אמר וכו' וכן בע"ז דל"ב פליגי בה ר"י ור"א חד אסר וחד שרי ומהאי לישנא משמעת לה דתלמידו הוא ועדיפא מינה איתא בקידושין דמ"א אשתמיטתיה לר"י הא דר"א ומהרימ"ט שם עמד בזה איך קאמר הכי כיון דר"א תלמידו ולדידן כפי האמור ניחא ובשבת דט"ו איתא אר"י אר"ל אמר ר"י אמר ר"א הרי דר"י אמר משם ר"א ג"כ וכשם שר"ל אינו תלמיד גמור לכ"ע דאל"כ אין דרך שהרב יאמר שמועה משם תלמידו כמ"ש רש"י במציעא ד"מ והתוס' בחולין די"ט ה"נ קאמר ר"י שמועה מר"א אלמא דהוא ור"ל שוים הם והא דאיתא בכתובות דכ"ה חזייה ר"ל לר"א בבישות ובהאי לישנא איתא בנדה דז"ך על שמואל דחזייה לרב יהודה בבישות וידוע דרב יהודה תלמיד גמור לרב ושמואל י"ל כיון דר"ל גיסו דר"י לא היה מחשיבו לר"א כ"כ ואע"ג דשוה לו וקראוהו בש"ס דנדה מארה דארעא דישראל ומ"ש בס' אהל ישרים ממציעא דפ"ד דלא היה מתחילה תלמידו דר"י כבר קדמו מרן בכללים דכ"ה והרב חיד"א בפ"ע שם יישב על נכון ומאי דאיתא בריש ברכות ר"א חלש על לגביה ר"י חזייה דהוה בכי וכו' אי משום תורה שנינו אחד המרבה וכו' י"ל אע"ג דתלמיד חבר הוא לו מ"מ ר"י קשיש מניה ולפי רוב השנים למד יותר דר"י בימי רבי נולד כידוע א"נ אולי זה אחר שנסמך ר"א ובהכרח דלא יבול ללמוד כמקודם כמ"ש כן על ריב"ל בש"ר סדר וארא

ועפ"ז יש ליישב מה שהקשה בס' זהב שיבה שם בברכות שרש"י כתב שם שלא היה עשיר משמע דגם עני לא היה ובתענית דכ"ה מבואר דהיה עני וי"ל דההיא דתענית קודם שנסמך ואחר שנסמך נמי לא היה אץ להעשיר וצדיק הוא בכל דרכיו דבמגילה דכ"ח כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל ובירושלמי דפ"ק דמציעא איתא דהיה עושה המצאות שיפלו ממנו מעות שיקחום העניים ובודאי שזה אחר שנסמך

ואת זה ראיתי בס' שדה יצחק הנד"מ שיישב על קושיית ס' זהב שיבה הנז' דרש"י דקדק זה ממ"ש שם אין אדם זוכה לשני שלחנות ע"כ ולא ידעתי מה תיקן צא ופרנס לי סוגיא דתענית דהוה דחיקה ליה שעתא טובא עבד מילתא ולא הו"ל למטעם מידי קיל ברא דתומא ושדי בפומיה וכו' וא"ל הקב"ה אי בעית דאחרוביה לעלמא וכו' ואה"נ אחר שנסמך נהפך המזל לטובה דלפעמים ע"י זכות משתנה וכמ"ש התוס' בשבת דקנ"ו ומ"ש בס' הנז' דאם הוא על מזון ממש לאכול מה ראיה מביא מהא דאין אדם זוכה לב' שלחנות דאיירי בעושר גדול כרבי ע"כ ולא ידעתי מי הגיד לו דמי שמזונו מצוי לו לחם לאכול ובגד ללבוש בלי טורח אינו נקרא עשיר ושנינו איזהו עשיר השמח בחלקו ואע"ג דאמרו על רבי שזכה לשתי שלחנות לאו למימרא דוקא כרבי הוי זכי לשתי שלחנות והרב חיד"א בככרו דרמ"ו ע"ב כתב דהמסתפק בהכרחי נקרא עשיר כ"ש כשהיה ספק בידו ג"כ לתת לעניים כמ"ש מהירוש' ומ"ש בברכות אי משום בני כבר ידוע דבש"ס איתא טובא רבי פדת והוא ב"ר מניה דמר ר"א כבר התוס' בנדה ד"ט כתבו בזה דאח"ך היו לו

ואיברא שיש רבי פדת אחר אביו של ר"א כמ"ש הרב חיד"א ביבמות וכמ"ש בס"הק הנ"ל שם על רבי פדת הנז' ביבמות דקי"ד ובריש פ"ב דע"ז כתבו התוס' והרא"ש על רבי פדת הנז' שהוא בריה דר"א וחזות קשה הוגד לי דהרב חיד"א שם בככרו דקצ"ג כתב על סוגיא זו דע"ז וז"ל הוזכר רבי פדת כמו שהוזכר ביבמות דקי"ד ועיין ביבין שמועה מ"ש ריש ספרו ע"כ ואם בא לומר דאותו הנז' בע"ז הוא הנז' ביבמות הוא הפך דבריו שכתב בפ"ע ביבמות דאותו הנז' שם הוא אביו של ר"א ואלו זה דע"ז מבואר בתוס' והרא"ש דהוא בנו של ר"א ואם בא לומר דאותו הנז' ביבמות שהוא אביו של ר"א הוא הנז' בע"ז הוא הפך התוס' והרא"ש ששם ואם דעתו דלא כוותייהו הו"ל לפרש: