יושר לבב צ

במדרש דראה לשכינה בהיותה בחסרונה וכאמרם ז"ל ישעיה ראה אותה בפחזותה ודומה לראית יחזקאל דהיתה ראיה חצונית והוא ראית השכינה בגלות דכתיב ביה ואני בתוך הגולה אלא דהם ראוה על הים כשהסירה את שמלת שביה ואף כי עדיין היתה חסרה היתה אז הולכת ומתמלאת מה שלא היה כן בימי ישעיה ויחזקאל לפיכך קאמר במדרש מה שלא ראה ישעיה ויחזקאל דראיתם דומה כדאיתא בחגיגה דף י"ג ע"ב כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה וראיה זו הפנימית החסרה מרבים מבני ישראל במדבר היתה לרבנן כי סבורים היה שבשאול מזונותיהם מז"א בפיהם ומכוונים בלבם בכוונות הראויות לפרצוף אין שמשם הם מושפעים שלא היה יודע ז"א מה שבלבם ושלכן לא היה עונה אותם אלא היה להם במדבר מזונותיהם מצומצמים כי המקום גורם ועוד דזה היה לפי דעתם אבל באמת לא היה כן כי המן היה מזון מועט מחזיק את המרובה והם לא הבינו זה כי לא ידעו מה הוא וזה אמרם אם מסיחין אנו בלבנו והוא יודע מה אנו מסיחין והוא שאלת המזונות שבלבם היו שואלים כלומר מכוונים למקום הראוי וכמאמר ר' ברכיה מיוסד על פסוק וינסו אל בלבבם לשאול אוכל וגו' נעבדנו ואי לאו נמרוד בו כלומר לא נשאל ממנו מאומה אלא נשאל בפינו צרכנו מאין בגוונא אחרא כמאמר הזהר ואמרו נמרוד בו מהטעם האמור לעיל ולכן נענשו כי נגעו בכבוד ז"א בסברם שיכולים להתפלל לא"א בלא ז"א ואני מוצא כי הד' כתות שנעשו על הים דומים לד' כתות אלו הכת שאמרה נפיל עצמנו בים היא ככת שאמרה אם הוא רבון כל העולמים וכלומר שאם הוא רבון על הכל יצילנו מן הים כמו שהוציאנו והצילנו ממצרים שהיה כובשה והכת שאמרה נלחם עמהם היא ככת שאמרה אם הוא רבון כל המעשים וכלומר שאם הוא רבון כל המעשים כמעשה זה של המלחמה יצילנו מהם והכת שאמרה נחזור למצרים היא ממש ככת שאמרה נמרוד בו כמו שפרשתי והכת שאמרה נצווח כנגדן היא ככת שאמרה אם מסיחין אנו בלבנו וכו' דהכא נמי היו סבורים שהיו צריכים לצווח בקולם ולא די להם בהרהור לבבם להנצל וכל אלו המחשבות שהיה להם במדבר רמוזים הם במקרא דאמרם היש ה' ירמוז למאמר ר"י ור"י דרצו לידע אם בה' יש בו מה שלא נברא מאין אלא היה לעולם יש והוא אם בה' שהוא ז"א יש בו הסיבה ראשונה בקרבנו ירמוז למאי דאמרו רבנן אם יודע מה שבלבנו העומד בקרבנו אם אין ירמוז למאי דאמר ר"א ור"נ דרצו לידע אם כח האין שהוא השפעת המזונות בו ומפני כל אלו המחשבות המגונות נענשו ואין לתמוה איך נתהוו בלבם המחשבות הרעועות האלה בהיותם על הים להיות כי שם הראה ה'