יושר לבב פד

ההיא או על ידי תפלה שנתפלל אליו כדי שבעשן העולה מנר נשמתו הנכבה מאורה בדבר ההוא החסרה ממנו שאנו צריכים להתפלל עליה תדליק באור אותיות העליונות המתעוררים ויצאים לקראת המזכירם ומכוונם במצותו ובתפלתו וישפיעו אליו השפע הראוי ליתן לו דרך הפרצופים העליונים אשר שם הם קבועים בדרך שתי נרות שכשנכבת התחתונה מקרבין עשנה העולה לעליונה והיא נדלקת אבל אם אינה מעלה עשן כל שהוא לפחות שהוא התעוררות מעט כמ"ש הרב בכוונת מעלה עשן לא תדלק לעולם אם לא יגיענה ממש לשלהבת העליונה זה נמנע מן הנשמה הכלואה בגוף עד בוא עת פקודתה ואף אם רואה שאין תפלתו עושה פרי למטה אם אין בה מום ידע שאינו מוציא דבריו לבטלה אלא פועל בפרצופים העליונים חלק הפעולה כלו או מקצתו השייך לצנור נשמתו החצובה משם המעלה עשן תפלתו בהם והכי אמרינן בזהר שמיני דף מ"א ומאן דידע ליחדא שמא קדישא אע"ג דברכאן לא משתכחי בעלמא סמיך וסעיד לה לכ"י בגלותא ונמצא שאם אין התפלה עושה כלה עושה מחצה כמו שארז"ל וסוף השכר לבא כשיושלם פעולת העליונים בכל צנורו או גם בכל הצנורות הצריכות לגמר הפעולה ההיא

ב והנה ידענו כי כח כוונת השמות בתפלה גדול מאד עד כי בהעדר כוונתם צועקים ואינם נענים כמשאז"ל וכמו שאירע בחרבן הבית שמפני העדר ידיעת השמות לא עלה ביד בני ישראל להסתיר בה"מ מעיני האומות למען לא ישלחו בו יד וכמשאז"ל על פסוק חלל ממלכה ושריה ולפי שאם ח"ו לא היה שופך חמתו על העצים ועל האבנים בחרבן הבית היה מכלה שונאיהם של ישראל לפיכך חשבוהו למדת רחמים אז העלם ידיעת השמות שהעלים הקב"ה מישראל בפעם ההיא במה שהחליף שמות הממונים העליונים ויהיה זו כוונת אמרם על פסוק לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ אל תקרא שמות אלא שמות כי השממה הזאת נעשתה על ידי חילוף השמות כדאמרן להציל את ישראל מן הכליה בר מינן לפיכך הזכיר עליה שם הויה שהוא רחמים ובזה לשון הפסוק עם אל תקרי מיושב ואז העלם ידיעת השמות היה טוב להם אבל בכל מקום דלא שייך הטעם ההוא כלל אינו טוב לפי שאינו מתפלל בשם כי השמות הם המה הממשיכים כחות העליונים למטה

ג והואיל וכח המשל גדול מאד להבין סודי התורה כמשאז"ל על פסוק משלי שלמה אמשל לך משל שבו תראה כח השמות למה הוא דומה ואיך מתפשט והוא כי השמש שולח חציו וכל עת שהם נפרדים זה מזה אין חומם רב ובהתקרבם זה לזה על ידי זכוכית המוכן