יושר לבב מב

מורים נצחיותו אשר נתגלה בסדר זמנים אחר שנצתמצם שהם עשר אותיות הי"ה הו"ה יהי"ה כדאמרן בחדר א' פ"ח וכמו שנתחדשו סדר זמנים ועתים לרעה על ידי הדין שנתהוה כחו בצמצום כן נתחדשו סדר זמנים ועתים לטובה ע"י חסד ההתפשטות הקו נמצא היות העשר של הקו כעשר של הסובב ובהכותם זה בזה עולים למספר מאה כמספר הוה הו"א הי"ה הוה ויהי"ה שבזה נכלל השם שיש לו קודם הצמצום שהוא הוה עם השם שיש לו אחר הצמצום שהו' הוא היה הוה ויהיה במספר אחד להורות כי אחד הוא אותו ההוה שקודם הצמצום עם אותו שאחריו כי הוא הוא שנצתמצם ווהו העטף שהוספנו בכאן ביהיה כדרך לשון התורה בכל מקום אינה נוספת למלאות המספר כי הוא המספר של כללות החמשה תיבות והכולל שעם כללות זה עולים שמות אלו למספר מאה ולקמן במקומו אכתוב מה הוא כחו של הכללות במספר השמות הרי מבואר טעם נכון למספר המאות שבאותיות התורה בחמשה תיבות אמורים וכנגדם הם מוצאים מהפה בחמשה מוצאות שהם אחה"ע גיכ"ק דטלנ"ת זשסר"ץ בומ"ף כידוע לבעלי הדקדוק מקום מוצא כל אחד מהם מהפה ויש באותיות אלו זכרים ונקבות כידוע לי"ח כדמות מקום הצמצום שבו נבראו כי הצמצום סוד הדין התיש כח המקום ההוא כנקבה בצאת סיבתו ממנו וחלק מקום הצמצום שנתמלא אח"כ בחסד התפשטות הקו נתגדל בו ונתרבה ונראה בליטתו בתוך מקום הצמצום ההוא כזכר ומה"ט צירף באותיות אלו אשר ברא מחדש שתי תורות שבכתב כנגד מקום הזכר שהוא בתוך הצמצום ושבעל פה כנגד דמות פה הנקבה המראה מקום הצמצום מפני סיבתו הסובבתו סביב עליו ואף שם אי"ן סו"ף רמוז במניינם כי על דרך מספר הנקודות אשר הובאו בתקונין כ"ז מספרו

טז ומאחר שהוכחנו היות כח הסיבה ראשונה באותיות התורה שהם היו יש המחודש הראשון שנתחדש בכל הנבראים אשר נבראו על ידיהם כשנמצא כחם בהם אין אנו צריכים לחקור עוד על שורש מציאותם וקיומם לידע מי הוא כי ידוע הוא היותו הא"ס ב"ה אשר הסתיר כחו באותיות התורה שבהם נבראו הנבראים כלם ומרוב העלמו לא גלה שם עצמותו בשום ענין מענייני התורה ולא בשום שם מהשמות הקדושים אלא אפילו השם היותר קדוש שבשמות נברא הוא אלא שסיבתו הראשונה מנוצצת אורה בו יותר משאר השמות לפיכך עולה על כלם כי היא נקראת על שמו כל זמן שהיא מאירה בו ולכן בהעדר כח סיבתו ממנו אף השם ההוא נעדר וכדאיתא בר"מ פ' פנחס דף רכ"ה ע"א בפירוש וכמאמר אליהו הנביא ואנת לית לך שם ידוע דאנת הוא