יושר לבב יז

וכנגד הבריאה קאמר בפקודיך אשיחה כי הבריאה מעלמא דאתכסייא היא בפקודים שהם החוקים דאתכסי טעמם ואין אנו מקיימים אותם אלא מפני שהם פקודים וצווים אשר צוה ה' ובבריאה מקננת אימא שורש הדין שהוא אש והיא הספירה השמינית מלמטה למעלה והיא שהיא ה' של שם אינה מתפרדת מן אבא שהוא יוד של שם לפיכך כתוב בה לשון זה של אשיחה שהם אותיות אש ח' י"ה ושיחה הוא לשון נסתר יותר מספור וסימניך לשון הקדושה דקאמרינן כנועם שיח סוד שרפי קדש ולא אמרינן כנועם ספור ודומה למה דאמור רבנן שיחת דקלים ולא אמרו סיפור דקלים לפי ששיחת האילנות אינה כשיח בני אדם שהיא בקול גבוה כי אם בחשאי ולכן לא הזכיר פה לשון ספור כבעשיה דקאמר בה בשפתי ספרתי אלא לשון שיח

וכנגד האצילות שהוא האורח הסתום מכל אבי"ע ואינו דרך סלולה קאמר ואביטה ארחותיך ולא קאמר לשון שיחה דעקימת פיו הויה מעשה אלא לשון הבטה שהוא מעשה יותר נסתר מהשיח ובאצילות מקנן אבא כידוע והוא הספירה התשיעית מלמטה למעלה והוא שהוא יוד של שם אינו מתפרד מאימא שהיא הא של שם אלא יסודו שהוא סוד ואו לעולם מתעטף ונגנז ביסודה לפיכך כתוב בו לשון זה של ואביטה שהם אותיות וא"ב ט' י"ה וכתוב ואב בואו העטוף מן הטעם האמור ומהאי טעמא דהם רעין דלא מתפרשין לעלמין כלל את שניהם בפסוק אחד ולא עוד אלא דלא קאמר בפקודיך אשיחה ובארחותיך אביטה אלא סמיך אביטה סוד אבא לאשיחה סוד אימא

ועל אור א"ס המקיף לעולמות אלו ומעמידם בתוכו קאמר אח"כ בחוקותיך אשתעשע שהיא פעולה יותר נסתרת מספור הנזכר בעשיה ומשוש הנזכר ביצירה שבה מקנן ת"ת שהוא ז"א וכדכתיב משוש תפארתם וכלי פעולתו הוא נסתר יותר מכלי פעולת ספור הנזכר בעשיה כי הספור בשפתים כדכתיב והמשוש בלב כדכתיב משוש לבי ושעשוע זה הוא נסתר גם כן יותר משיחה הנזכרת בבריאה דאף היא נעשה בכלי הפה כספור דעשיה כי תאומות הם באותיות של שם כידוע לי"ח כי הם שני ההין שבו שכל הה' הוא מספר המוצאות שבפה המדברת שהם חמשה מוצאות שבהם היא מספרת ומשיחה ולכן הזכיר את שניהם בפעולה אחת אלא ששיח הבריאה נסתר יותר מספור העשיה ואפילו הכי השעשוע יותר נסתר מהם וגם מפעולת ההבטה הנזכרת באצילות הוא נסתר כי היא נעשת בכלי המעשה של העין משא"כ השעשוע שלא מצינו בו כלי מעשה בפעולתו לא פה ולא עין ולא לב כי אם נפש כדכתיב ישעשעו