יושר לבב קה

הזהר אלא רמזם ברמז ואם גם קץ זה הוא כשאר הקיצים הנזכרים בזהר ולא יהיה הקץ של בעתה לא ידענא וכן אם יהיה קץ האמיתי של עולם התחתון וכשיוגמר התקון הבא בעולם העליון ע"י הקץ האמור כי ירמוז לקץ של עולם העליון שיהיה בזמן ההוא דומה למאי דכתב הרח"ו בטעם בריאת עוה"ז התחתון בזמן שנברא ולא קודם כמו כן לא ידענא יהיה מה שיהיה אנו צריכים להזהר מאד שלא נטעה בדבריהם ז"ל לערער עליהם מחסרון ידיעתנו כי הדבר רק הוא ממנו ולא מהם כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם נהייתה אף אם לא היו מכוונים על נשמתה ממילא היא היתה עושה פעולתה

ו מכל הדברים האלה אנו מוצאים איך דברי תורתנו הקדושה כמה פעמים מורים מה שאינם מראים ולכן אף כי לכאורה נראה שהם לפעמים מראים שיהיו המצות בטלות לע"ל הפך מה שמצאינו בה שהתורה ומצותיה נצחיים הם יותר מכל הנבראים אין הוראתם כמראיתם כמו שהוכנו בפ"א וממאי דאמרינן נמי במדרש מוכח דאין המצות בטלות לימות המשיח דגרסינן בילקוט ירמיה על פסוק נקבה תסובב גבר אמר ר' סימן בשם ר' שמעון חסידא בעולם הזה אדם לוקט תאנים בשבת אין התאנה אומרת לו כלום אבל לע"ל היא צווחת ואומרה שבת היא בעוה"ז אדם הולך ומשמש מטתו נדה אין מי שיעכבנו אבל לעתיד לבא האבן זועקת ואומרת לו נדה היא ע"כ ואפשר דמהאי טעמא אמור רבנן על פסוק ויגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם זכות ולא חובה דמלבד פשוטו שהוא שלא יהיה אז עניות כמ"ש רש"י על זה בפ' שואל כוונתו הוא על פי דרכנו כי יהיה אז כמעט מוכרח במעשיו מפני הזהרת העבירה עצמה ותשישות כח היצה"ר אז כמשאז"ל ולפיכך לא יחטא ולא יהיה לו חובה ועל אשר יעשה ממעשים טובים שכרו יהיה מועט עד שכמעט לא יהיה לו זכות ואז פרי מעשיו המעט הוא אם רב יהיה ממה שהרויח במעשים הטובים אשר עשה טרם בואו ימי המשיח שלא היה אז מוכרח במעשיו כלל אלא היו ימים שהיה לו בהם חפץ ורצון להקשות מה שלבו חפץ ולכן מזהיר הכתוב שיעשה מעשים טובים טרם הגיעו השנים ההם שאין לו בהם חפץ כדי שיהיה לו מה לאכול באותם הימים שאם לא טרח בע"ש מה יאכל בשבת

ז ולא בלבד בימות המשיח לא יתבטלו המצות אלא אפילו בתחיות המתים לא יתבטלו אלא מן המתים אשר יחיו אליבא דמאן כי יהיו אז כקטן שנולד עד אשר יגדלו גודל הראוי לזמן ההוא ואז יהיה