יושר לבב י

הן חלום בלא דברים בטלים

אל תתמה בראותך בספרי זה שאני מזכיר אליהו הנביא פעמים הרבה שהוא למען אזכה בקראי אליו שיאיר נשמתי להבין סתרי תורה אחרי שזכני ה' לראות בחלום בשנה שחברתי ספר מעשה חושב ושאלתי ממנו שיפרש לי לשון אחד של זהר והשיב לי אם אני רוצה לראות העוה"ב והשבתי הן ובעודי הולך עמו כדי לראותו נתעוררתי ובשנה ההיא עצמה זכיתי לראות בנו יונה בן אמיתי שהוא אותו תינוק של הצרפית שהחיהו והוא משיח בן יוסף כדאיתא במדרש וזכורני כי ראיתיו במערה אחת מעוטף בטלית ותפילין

אמרו רז"ל כל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו וטעמא דמלתא זו התמוהה לכאורה דמה יעשה העני הזה אם ה' לא חנן לו דעת דאסרוהו רז"ל לרחם עליו הוא לע"ד דמכיון שאין בו דעת מן הסתם אין נפשו טהורה וכיוצא בפי' זה מצאתי אח"כ בע"ח בשער מאמרי רשב"י

וזה יצא לנו ממקרא אחד מארבע מקראות אשר זכרתי בהקדמתי דכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא ופשוטו של מקרא הוא מובן על פי דרכנו זה אבל המדקדק בו על פי דברי רז"ל וכתבי האר"י זלה"ה יביננו יפה יפה על בוריו והוא כי רז"ל פירשו פסוק זה על ענין תשמיש המטה ובגנזי האר"י זלה"ה מצינו דהנשמות הנמשכות מהקליפה אלינו בעוה"ז בלי שיתעכבו טרם בואם בקדושה ושמשם יבואו אלינו הם מוכנים לחטוא בקל ושם כתוב גם כן שנעדרה מהקליפה סוד הדעת שבו כח ההולדה כדכתיב וידע אדם את חוה אשתו כדי שלא תטשטש את העולם בצחנתה ועל פי הדברים האלה יהיה פירוש פסוק זה כך המערב במחשבתו בעת שהוא אץ ברגליו והוא שמשמש מטתו גם בלא דעת שהיא הקליפה שאין לה דעת נפש שממשיך אז לא טוב הוא כי ממנה יוצא ובקל הוא חוטא כדאמרן ואי בעית אימא דחוטא קאי אאץ ברגליו וחטאו הוא כי ממשיך נפש לא טוב והענין אחד וכיוצא בפירוש זה מצאתי אח"כ בע"ח בשער מאמרי רשב"י

ועל פי דרכנו הקדומה פסוק זה מורה דאין טוב לאדם ולנפש שתהיה בלא דעת ידיעה הצריכה לה להכיר את קונה וידיעה זו צריכה להיות נחקרת מראשה ושרשה לידע אמיתות עניינו ומה הוא מי שממהר לישב בדעתו בלי חקירה ודרישה שורש וראש הבריאה וסיבתה הראשונה וסובר שתהיה כפי מה שהוא רואה ברגלים שלה שהם העוה"ז הגשמי ממש וכדכתיב והארץ הדום רגלי חוטא ודאי כי לא ראי זה כראי זה כלל ועיקר ואף כי זה שורש לזה הפרש גדול יש ביניהם שצריך להיות מתון בעיונו וזהו ואץ ברגלים חוטא ולכן יפה אני עושה להשתדל להכנס