עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יונת אלם

יונת אלם פד

Yonat Ilem 84 · יונת אלם · free full Hebrew text

Open in the reader →

בסוד הקטרוג והקטנו' בים האחרון דרכך ושבילך במי' רבי' לא יוכלו לכבות את האהבה וזה השביל הוא נהיר' דקיק המתפשט שם והוא הגורם כי גם מ"ט פנים טמא פני' יחשבו במקומ' כי הם צל הצל מן הפני' שבטהר' אך עקבותי' לא נודעו להם ח"ו נחית כצאן עמך סוד הנשמו' הנכללו' בזו"ן ביד משה ואהרן שני היסודו' של אבא ואמא ודע כי מלת בכי"ם הוא נוטריקון ברוך כבוד ה' ממקומו שהוא פיוס מן ההנהגה התחתונ' לעליונ' וכשראו מר"עה וכל העד' שהי' זמרי בן סלוא גורם שביר' חדש' ובטול גדול אל האורו' העליוני' בעונו מהרו לתקן הה' עילא' כעין דוגמ' של מעלה לפיכך כתיב והמה בכי' בגי' ע"ב מקור המים הרומז לאריך וזאת ההעלא' היתה בשרשי' העליוני' וזה פריה כי אמנם רצה המאציל עליון לתקון זה שיוכללו השוקי' של אריך ויסוד עמה' בזרועו' דידי' והגוף באמצעו דאינון תלת גו תלת נה"י בגג"ת אחרי שפרקי הידי' ירדו מסוד נשיאות כפי' להעקד עם הרגלי' בסוד למעני למעני אעשה כי הנה למעני הו' בגי' מאתים מחצי' ד' מאות עלמין דכסיפין עלאין הנמשכי' מעתיקא קדיש' מן ההויה שבראשו במדת אחורים בסוד ד' יו"דין של ע"ב שלו בכלילו' י' וכאן עולין ב' ויורדין ב' וכבר הניחו הארה ורושם כדי הספוק לקיו' המוחין של אבא ואמא וסלוק הרגלי' היה בזה האופן נצח בגדולה קו ימין הוד בגבורה קו שמאל יסוד וחצי ת"ת בחצי ת"ת העליון כי הוא הרוב והתחתון מעוט ויסוד ששעורו רובע ישראל מלבד שהו' ורובעו ד' משלי' אותו לחצי שעו' וכאשר נתקפלו רגלי אריך למעלה בסוד עקידת יצחק בן אברהם הנה בהרכבת קומת אריך לקפול זה קרינן ביה בסוד העקידה ויבקע עצי עולה כי טבורו וחזה שלו נבקעי' ונפתחי' להכלל חציו בחציו וב' שוקיו הן עצי עולה בסוד הבינה העולה היא למעלה ואז נעשו כאבן השואב' לקלוט בעצמן שירי האורות מן הנקודו' שהשליכ' אמא כשהגו' עתה עת דודים להתתקן בסוד פרצו והעלו עמהן רוב האור מן השליש התחתון שנשבר בכליו של זעיר עד הבינה הוא המקו' שבו נשא' בפקדון השליש האמצעי כמו שזכרנו בפ' כ"ח הגע בעצמך שהשליש עליון שנסתלק היא בסוד מקיף של כלל דנקוד' מנה ובה האמצעי המרחף תחת הבינה הוא הפנימי והתחתון שנפל הוא החצון ומעתה עיקר חיות' של זעיר ונוקביה יהיה מן השליש האמצעי שממנו אליהם פנימי ומקיף השליש התחתון בסוד נובלו' שאריך הכשי' העלאתו אלינו בכשרון מעשינו כי לולא