יונת אלם פא

כתר לשניה' אלא שקטרגה הנקבה וירדה עד מלכות ארוך שהיא עטרה בראש יסוד וזעיר ירש את מקומה ולקח כל נה"י דאריך וזהו שאמר הכתוב ונתתם את נחלתו לשארו ודרשי' את נחלת שארו לו והנה במיעוט הזה היא הדרש' שאמרנו וכשהיא עולה עמו יתקיי' הכתו' כפשוטו אלמא מוסיפין לפשטיה דקרא שיש בו תוספת ועלוי רב לשכינה וגורעין ודורשין כדאמרן שיש דרשה לסוד מעוט הירח שהוא עתים נפרצה עתים נבנית ודא כי התפשטות אבא ואמא הוא לפעמים עד טבור אריך בלבד ולפעמים עד הרגלים הא כיצד בזמן שזעיר נעשה פרצוף שלם גדול מלא קומתו בן י' ספירות ונכנסים בו מוחין מאריך ע"י אבא ואמא אז נאמר דאבא ואימא ומזלא הן הן מוחי זעיר וכדי שיוכל לקבל כח אריך המעורב בו מלבישי' אבא ואמא את אריך עד סוף מקום רגליו וזו"ן נהנים ממנו ע"י אבל אם אריך אוסף רגליו וזעיר מתנהג בקטנות בו' קצוות בלבד אז אין זו"ן מלבישים רק ההארה הנשארות שם מרגלי אריך ואבא ואמא אוספים הארתם אליהם שלא להלביש את אריך רק עד הטבור כטעם אין חכמה ואין תבונה כמשמעו ואין עצה פי' חבור שני היסודות שלהם לנגד ה' שהוא זעיר ונעשה מקומה חלל בסוד חלול ה' שאין חולקין כבוד דא אריך שיהא אבא ואמא מכבדים מקום רגליו ומלבישים אותו וזעיר אז מן הרושם שלהם בלבד לפיכך אריך מסתלק ומתעל' ולעולם נשאר הראש מגולה שאין ההלבשה אלא בגוף ועל קטנות זעיר נאמר כי לא בכח יגבר איש והטעם הוא מה שפירש רישיה דקרא רגלי חסידיו ישמור חסר יו"ד דא אריך שמר לא נאמר אלא ישמור בסוד חדוש מעשה בראשית למעלה וכל יום קללתו מרוב' מחברו למטה בעמקי שאול ורשעי' בחשך ידמו כי אריך גונז תמיד האורות שהוא מעלה במקו' שאין היד שולטת והיא סגולה ערוכ' ושמורה לקץ הימין הדרן לתקון פרצופין דריעין דלעיל' שהוא בזה האופן הנה חכמה ובינה של אבא נעשה מן הפרק העליון של צד ימין שהוא כולל היד והאצבעות בסוד נשיאות כפים וכן מצד שמאל לאמא ובלאו הכי לא ניחא דכתיב ובשפלות ידים ידלוף הבית ומן הפרק האמצעי גג"ת שבזה ובזה שהוא קנה הזרוע מכאן ומכאן נעשו ג"ג ומן המרפק ששם נה"י ימין ושמאל נעשו להם נצח והוד כי שם חבור הגוף עם הזרועות והוא המשלים לאבא ואמ' הקו האמצעי הכולל דעת בפני עצמו אצל נשיאות כפי' ונבארהו בסמוך ות"ת ויסוד כי הדדי שהרי יסוד בכל מקום רובו מוצנע