יונת אלם סו

ובשר מבשרי ר"ת במספ' ו' הויות וס"ת במספר י' הויות והאמצעיו' כמנין מגן בסודו שבארנו בסמוך בחזרת האלף לא' ודע כי כשנתקן עתיק' בסוד ראש ותקוניו עיינין מצחא ורבותייהו נתקנו עמו תרין רישין מתלבשין יחד ואבא ואימא פנים באחור ארבעת' בסוד נקודו' וזעיר ונוקבו' עדיין לא נעש' בהם כלום וכאשר התחילו להתתקן גג"ת דעתי' נתקנו אין ואריך בסוד פרצוף ואבא ואימא פנים בפנים ועדיין הם בסוד נקודות וזעיר ונוקביה התחילו כאן להתתקן אחור באחור בסוד נקודו' ולקמן פרק מ"א נפר' כי הספיקו נה"י דעתיק לו' קצוות דאריך ועם גג"ת דאריך נתקנו חב"ד דאב' ואימא בסוד פרצוף וכתר זעיר בהדייהו וכשנתקנו נה"י דאריך נתקנו עמהם גג"ת דאבא ואימא וחב"ד דזעיר וכתר נוקביה ועם נה"י דאבא ואמא נתקנו גג"ת דזעיר וחב"ד דנוקבי' ועם נה"י דזעיר גג"ת דנוקביה ואז נתפשטו רגליה בעולמות התחתוני' להחיותם אלמא זעיר שהוא עיקר בעולם האצילות והוא בסוד ו' קצוות לא הותחל להתתקן בו מאומ' עד חג"ת דעתי' כי ראשו הוא למעלה מעול' האצילו' ושש קצוות שלו הם התחל' וסבה רחוק' לזעיר ובו סוד משלשל דפנות מלמעלה למטה דתנן גבי סוכה והטעם שהיו ה' פרצופין ולא י' כמניין הנקודות הוא מפני שאין בשם הגדו' רק ד' אותיות בלבד וכלן יוצאו' מנקודת יו"ד כי ברדת ממנה קו למטה תצייר וא"ו ובהתפשט קו ב' אצלו וברוחב שוה לגובה היו"ד נעשית דל"ת והיא חחיל' היכל אל היו"ד לצייר ה"א ראשון ואח"כ אל הוא"ו בה"א שניה וספרו דוקני כותבי' על הסדר הזה אות הדלת מן הההי"ן שבשם לפחו' בסוד יו"ד דפשי' נהר' לסטרוי ומן היו"ד עושי' וא"ו תחלה שהוא התפשטו' החסד לאורך ואחר כך מוליכין את הקולמוס מן הימין אל השמאל לרמז התפשטו' הדין ברוחב והושל' להם גג הדל' יורדין ביושר משם לההוא כרעי דתלי ומזה יובן מעשה הכתב של בן קמצר שהיו נעשי' לו ד' יודי"ן בבת אחת והרמז לד' ראשי החיות וג' ווי"ן יחד בסוד הקווי' שהם חסד דין רחמים ושתי ההין תרין עלמין ובשעה שהוא כותב הני תרי כרעי דחלו היה משלי' גם יחד עוקץ הוא"ו ושתי עוקצו היוד עליון ותחתון שלפני' לסוד תחל' המחשבה סוף המעשה ואף ע"פ שאנו דורשין אין אתנו יודע לכתוב כמותו כמו שאירע לאומנין מאלכסנדריאה גבי פטום הקטורת ולחם הפנים ויש בכלל הדרו' הזה שטה אחר' שאין למדין הימינ' למעשה הכתב של בן קמצר