יונת אלם לח

מושרשי' למעלה הימנו שיצטרך בשביל' לפנות מקום שתהיה שום נקיבה בעולם עולה עמו ועם זה תקבל חכמה במקומה שפע רב מחכמה שבכתר שהיא דבקה בא"ס: פי"ח וכי תימא למה יהא הכתר מונע לחכמה דתקפ דידה א"ס שלא תהנה ממנה כלל בלי אמצעי יש לומר שהכתר הוא זך מאוד ואין בנקודות הכלי שלו מדת אחוריים בעצם לפי שהיא רחמים גמורים ואינה מעכב לחכמה ההארה העליונה כלל בעיקר ועל הסוד הנכבד הזה אמרו חכמים הי' עומד אחורי הכפרת יראה עצמו כאלו הוא לפני הכפורת וידוע כי הארון והכפרת שעליו אינם מן המדה והםבאמצע לבית קדש הקדשים שיש מהארון לכל אחד מד' רוחות עשר אמות בשוה ואפשר זה לפי הפשט על אומנים המשולשים בתיבות לעשות רקועי' פחים ציפוי לדביר אבל חכמה שהוא דפוס כל הנמצאות דכתיב כלם בחכמה עשית אע"פ שגם היא רחמים פשוטים אי אפשר למדת אחורים להמצא למט' אם לא תהא מושרשת בה: וממה שהיו עם זה חכמה ובינה שני מלכים יונקי' מכתר א' ולא עוד אלא שצפיות הבינה תמיד בכתר ובחכמה יהיה בטול גמור לדינה: לפיכך החמירו עליה כדכתיב צאי לך בעקבי הצאן והכונה שתפנה לשמאלה כי מאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי ביה והוא סוד ועיני לאה רכות והרמז באות דלת שהיא בבינה והעוקץ שלאחריה מורה נטייתה לצדדין: ועדיין דבוק אחוריה באחורי החכמה וקורבתה למעלה יצילו אותה מן השבירה אלמ' שבו ג' ראשונות כעין סגולתא שהיא תחילה לסוד המתקלא ודוקא בעולם הנקודות כי הכא וכל דאתי מחמתיה יש פניית אחורים אם מעט ואם הרבה בין חכמה לבינה אבל אחרי גמר התקון הן לעולם פנים בפנים כאותה ששנינו ריעין דלעילא לא מתפרשין לעלמין ודע כי בצאת הנקודות התחתונו' מבינה לא נשאר צר מחשבה לחסד לנטות מן הבינה לקבל מלמעלה כמו שהבינה נטתה מחכמה שהרי חסד יצא באחרונה ומה לו לנטות עוד שהרי חברתה מעכבי' עליו וגם בהארת עצמות שקדמה לחסד תחלה לא הוזקק לכך כי קדימת התחתונות כצאת כליהן לאויר העול' גורעת לעליונה היותה נקשרת עם התחתונה שקדמה לה לרדת: ואיך תוכל לנטות והרי חברתה מעכבת עליה לפיכך היו שבע נקודות בשלשלת זו למטה מזו אלא שיש לשביעית סגול' גנוזה שהיא עתידת להיות שקולה כנגד כלם ויש כאן סוד ו' בכרס א' שהיו יולדת במצרי' והמקור העליון היה מאציל נשמותיהן לפחות בסוד כלילות