יונת אלם לב

מוסיף העלם בז' אחרונות דידה והחלוקי' שבארנו בפ' הקודם בסדר התפשט האור באצילות מספיק לחברתה בסוד פרצופין נדרשין גם כן בעולמות התחתונים האלה כל א' בפני עצמו והנה הבריאה עצמה היא ראשית בלבד אל הפירוד לא פרוד ממש אשר איננו צודק באמת אלא בכלים של בריא' לא באור פנימי שבה כי לא נאמר ושם יפרד אלא ומשם לפיכך אמר רש"בי בדבריו שהעתקנו בסוף הפ' הקודם כי אינון בסוד עצמותן וגרמיהון שהם כלים אינם מיוחדים לגמרי וטעם הכתוב יפורש כך ידוע כי אין בטובה למעלה מענג נוטריקון עדן נהר גן בעצם היחוד כי עדן יכלול ג' ראשונות ונהר הוא קבוץ הקצוות והגן מלכו' והנה הבריאה כסא ומכון אליה לפיכך יצדק בבריא' תאר מקום הנרמז במלת שם וברדת המדרגות מאותו בחינה פנימית שהיא קרובה אל היחוד ממש ונקרא' בשם גם היא קדש קדשי' משם ולמטה יפרד וכן ביצירה שהעתיק שלה מכח ת"ת שבבריא' הנמשך ע"י נצח והוד דבריאה בז' אחרונות שבמלכות דידה אין ביניה יחוד גמור וכן אתה אומר בעשיי' שהעתיק שלה מכח ג' ראשונו' שבמלכות יצירה המתפשט ע"י נצח והוד שבבינה של אותה מלכות יצירה בשבע אחרונות שבה כי כל אלה הם בכלל עלמא פרודא: פט"ו מה נמרצו אמרי יושר דאמרו רבנן על חלוקי ההתלבש' שזכרנו אימא עילאה מקננא בכורסיא לפיכך אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת שאין זעיר ונוקביה שולטים על הבריאה כי אם בשליחות של אימא עילאה וגדול כבודו של כסא הכבוד שאין בינו לאצילות אמצעי כלל ולא עוד אלא שיש להם בחינות משותפות והוא מה שדקדקנו כי לא נאמר ושם יפרד כי הפרגוד המפסיק בין העתיק והבריאה הוא עצמו כללות הבריאה תדע שאמה העבריה צופה ומצפה להתיעד לבן אדוניה באמירה בעלמא אשר איננו מחוסר נתינה כנודע וקב"ה מקנן במלאך כי אין זעיר שבבריאה אלא מה שמקבל מת"ת שבאצילות לפי' עבד עברי עובד את הבת אשר איננה שולטת עליו אלא במצות זעיר והוא סבה רחוק' אליו אך איננו מתייחד עם הסבה קרובה רק ע"י שליח ושכינתיה מקננא באופן כי מלכות יצירה לא בידה טובה כ"א משכונה דאצילות וע"י אמצעים רבים לפיכך עבד כנעני עובד את הבן ואת הבת אשר איננה רשות בפני עצמה ח"ו ורשאי הרב לומר לו עשה עמי ואיני זנך אלא מחזר על הפתחי' בסוד הגלות אשר