יונת אלם קד

ברכה אצלה בסוד עיניו למטה ולבו למעלה אבל המודד בזרת שהוא משמשת לסוד רקיע אינו צריך לכלי קבול ולא יזיק אם החלק הנשבר הוא התחתון סוד נה"י שבכל נקודה שהוא שליש רומו לפיכך נחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה: והנה מי שהוא בינה מדד בשעלו מים להבדיל בין מים דכורין דזעיר ובין מיין נוקבין של מלכו' ושמים דהיינו זעיר בתקוני גופו בזרת תכן ונתן לו גבול במוחין דרועין ושוקין על האופן שאני עכשיו בא בבאורו וכל עפר הארץ בשלי' העליון של ת"ת זעי' ויצאת מלכו' מבין חדוהי מאחורוי שהוא שליש קומתו וזהו בשעו' הגוף לבדו והוא הטעם שנמדד זעיר בשליש לפי האמ' ואפשר שבאד' הגשמי הוא עצמו שליש הקומ' בכללה אלא שבאצילו' עד החזה יש לנו ו' מדות ושליש כח"ב דג"ג ושליש ת"ת כי זה השליש עליון מרוב' בחשיבותו אשר שם נוסדו יחד המח והלב וניח' לן למימר במקו' הזה להבין אמרי בינה כי רגלי אמא הן בסוד ב' אותיות אחרונו' של שם אהיה והוא הנמשל האמתי לכל מה שקדם ולמד סתום מן המפורש במשלי חכמי' וחידותם כי היסוד שלה נרמז באות יוד ששעורה חצי ואו לפי שהוא קצר ואינו מגי' אלא עד חזה אריך בלב' דכתיב ביה חזה ציון קרית מועדינו פי' חזה אריך הוא מקו' ציון של אמא הואיל וכל שעור קומת' עד טבור אריך בלבד והיא נקר' קרית מועדינו שכל מקראי קודש תלויים בה והשב' באבא שהו' עצמו קדש והנה העיק' התחתון של יו"ד הלא הוא בסוד פרוזדור וגוף היוד ועוקצ' הן חדר ועלי' על גביו וה' אחרונ' של אהיה כוללו' נ"ה של אמא אשר המה מתפשטי' למטה מיסוד' המקשרן יחד בגגה של ה' ויורדין לכאן ולכאן אמנם יסוד אבא מגיע לטבור אריך בבחינ' זו ונרמז בוא"ו של הוי"ה שהיא בשעור ארכ' כפל היוד שבש' אהיה וע"י הרכנו' אמא שוו החצאין בשעוריהן דלאו הכי א"א ליו"ד קטנה שתשלים לחצי שעור יעויין לקמן פרק פ"ג והנה המוחין דזעיר הן בסוד שתי אותיות ראשונה של הויה חכמה ביו"ד בינה בה והדעת בעיקוץ היו"ד כי הדעת שלו גם הוא ממועט בשעורו וגדול בחשיבותו: וצרוף רגלי אמא ומוחין דזעיר כי הדדי הוא יסוד והיה ה' אחד ושמו א' ובבחינ' אחרת הנה סוף אהיה שקול בכל הויה שבזעיר כטעם בי"ה ה' צור עולמים: פס"ב סדר התחדש מוחי זעיר ונוקביה מהתפשטו' נה"י דאמא כמלא קומתו הוא באופן זה תן,