יונת אלם קב

של כל הנביאים כטעם וכלן ממשה שלא נתנבאו אלא מכחו והזמנתו: פ"ס מן המפורסמו' אצל הטבע הוא כי אחרי גמר היניק' תרבה ההשכל' יום יום בנער היולד ואמרו חכמים בן שש יוצא בעירוב אמו כי עדין הוא צריך לה וכרוך אחריה וזהו עונת הפעוטות למי שאין מנהל לו שאם יש להם אפטרופס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר אבל היא דעתה עילויה עד שיהא בן ט' שנים ויום ח' שאז מתנוצץ בו הדעת וביאתו ביאה ע"כ באותו פרק צריך לחנכו שידע לשמור תפיליו וכאשר תעבור עליו שנת י"ב ויכנס יום אחד מתחלת שנת י"ג יש לו דין מופלא סמוך לאיש עד שיגיע להיות בר מצוה ולמכור בנכסי אבא עד שיהא בן כ' והשלמות הדרוש לקמן מפ' ע"ח והלאה כמשפט הזה זעיר הולך וגדל אחר היניק' שכבר נתפשט כחו בי' כלים כנגד כל ספירותיו והוא הולך על רגליו ומלתו על לשונו ואז חוזר נכלל האו' פנימי שלו בלבד בתוך אמא וזה עבור שני על הדרך הנדרש במלכו' שהיה נעשי' אוצר בלום לכל נשמות הצדיקים אשר המה חיים עדנ' הנכללות בם בכל לילה בשכבנו שנ' בידך אפקיד רוחי שהיא מתעברת מהם ובכל בקר מתחדשו' בסוד תינוק יונק משדי אמו ואשה מספר' עם בעלה וכתיב חדשים לבקרים כך אמא נכללות בסוד זה מזו"ן בחלוף הזמני' שזכרנו ע"כ אמר בזהר פ' אמור דף ס"ה בתרין בנין דינק' להו אמא ואתעבר' מנייהו ואחר השלמ' תקוניהון עתידי' להיות מיין נוקבין בפועל מושל' לזווג אבא ואמא כמו שהמה להן כך תחלה גם כן בכח בלבד ומזה הזווג נעשים המוחין לבנים האלה וכבר אמרנו כי זעיר במעי אמו הוא בסו' ואו אשר בתוך ההא שהיא ואו קטנ' בחצי שעו"ו זן לה ראש בסוד תלת גו תלת כטע' והוא מקופל ומונח כפנקס ויש בו סוד פסיעה לבר זכרוה בזוה' פ' בלק דף ר"ג ב' שהוא המשכת נוקבי' היוצאת מאחוריו דבגינ' אמר דוד כפשע ביני ובין המות וכשיוצא זעיר לאויר העולה הוא בסוד ואו שלמה אות שלישי של שם והנה גוף הואו רומז לו' קצוו' וסופו יות' דק רומז למלכות וראש הואו לג' עליונות שבזעיר בקטנ' שאינו אלא ואו בסוד ו' קצוות בלבד והוא כקרני חגבים קטן האברי' וע"י החלב שינק ירים ראש מתגדל אבריו קצת ואז נקרא ז"א מכאן והלא' צריך שיתפשטו בהם נה"י, של אמא בסוד השפעת פנימיי' שהמקבל מלביש את המשפיע והוא ג"כ מתכסה ממנו באור מקיף