ישועות יעקב פט

והנה בגוף הדבר עלה על לבי דבאמת הריטב"א נתקשה דהרי חזינן דלא סמכי' על רובא בעגונה דהרי ספינה שנאבדה בים אשתו אסורה אף דספינה רובן לאבד וכל שכן לענין איסור דרבנן דאף במים שאל"ס אשתו אסורה מדרבנן עכ"פ ואמאי מועיל סימנים ונראה לי דעיקר על מה שאנו דנין ועל מה שהרוב מעיד דבאמת כבר כתבתי דעיקר הטעם דלא מהני הרוב בעגונה משום חזקת חי ואף דאחד נמצא מת מ"מ אין דנין על בעל אשה זו והיינו כשהרוב מסייע לומר שבעל אשה זו שנטבע בנהר לעומת זה יש חזקת חי ואח"ז כשנמצא מת אין לנו רוב המסייע לומר שבעל אשה זו נמצא כי אף אי נימא רוב הנטבעין למיתה אין זה מסייע לומר כי בעל אשה הוא זה שנמצא דע"ז אין הרוב מסייע לומר כי זה הוא דאף אם הוא מת כסברת הרוב אולי לא זה הוא וכבר נסתלק הרוב מקודם בעת שנטבע זה מחמת כי הי' לנו חזקת חי כנגד הרוב גלל כן אף שעתה נמצא אחד מת לא מהני אבל בסימנים א"כ הסימן מעיד שהוא בעל אשה זו והספק הוא ג"כ אם הוא בעל האשה ובעת לידת הספק יש לנו רוב שמעיד לברר זה הספק וחזקת חי אינו סותר את הרוב כיון שאין חזקת חי מעיד כי לא זה הוא דהרי יש לחבירו ג"כ חזקת חי ולמ"ד סימנים דרבנן צריך לומר דבאמת לאו רובא הוא דאי נחשב לרוב מהראוי שיהי' מועיל וכמו כן חיישי' לשאלה משום דליכא רובא דלא נימא שמא שאל. והנה הא דחיישינן לשאלה וגם לא מהני סימנים אף במים שאל"ס ועכ"פ בספינה שנאבדה אף דרובן למיתה היינו כמ"ש דעל הספק אם זה הוא ליכא רובא ועל החשש שמא עדיין הוא בחיים יש חזקת חי לעומתו ואף דרוב הנטבעים למיתה מ"מ יוכל להיות שהשאיל לו הכלים קודם שנפל לים:

ובזה ישבתי על נכון מה שמבואר בהגה"ה סי' י"ז דאם ראהו נטבע בבגדים אלו ונמצא אח"כ אחד מת בבגדים כאלו לא חיישי' לשאלה דבתוך המים לא השאיל בגדיו לאיש אחר ותמהו האחרונים דילמא יצא מן המים חי והשאיל בגדיו לאיש אחר והשני נטבע בבגדים האלו ובזה א"ש כיון דאי נחזיק בהך רובא דרוב הנטבעין למיתה ע"כ דלא השאיל בגדיו א"כ על ספק זה אי זה הוא או לא מסייע רוב הנטבעין למיתה וע"ז אין חזקת חי סותר כיון דאחד מת ודו"ק היטב בזה:

והנה כבר נודע דברי מהר"ל מפראג הובא בב"ש דמצרפין סימנים אמצעים בגוף עם טב"ע או סימנים מובהקין בכלים וטעמו הלא הוא כתובה בספר הישר הנ"ל אמנם זקיני החכם צבי סי' קל"ד הוסיף בה דברים דל"ח שיזדמן שישאל הכלים לאיש אשר עלה לו סימנים אמצעים בגופו כמותו ודמי לשאלה דיחיד כן הוא תוכן דבריו. והנה אין להקשות ע"ז מהא דהקשה הש"ס מחמור בסי' אוכף דאמאי לא מוקי שיש סימנים אמצעים בחמור ג"כ דא"כ סימני אוכף למה לי דהרי סימני חמור לחוד די וזה ברור. ואמנם מהא דהקשה הש"ס בכיס וארנקי ניחוש לשאלה אף דשם בשני יוסף ב"ש חשיב שאלה דיחיד וכבר הרגיש הגאון בעצמו בזה עיין מה שכתב בזה ולי נראה ליישב בפשיטות דבש"ס דבכורות אקשינן עלה דיכיר זה פדחת מהך דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ומשני דעדות אשה החמירו בו רבנן הרי דאין כאן רק חשש בעלמא מדרבנן ועכ"פ חשיב שאלה דיחיד שיזדמן שישאיל כליו לאיש אשר לו פרצוף פנים אף שאינו עם החוטם ואמנם לפי מה דמסיק סימנים דרבנן ולא מטעם חשש שאלה אף דלשאלה חיישינן אבל לשאלה דיחיד לא חיישינן ודי בזה דחיישינן לשאלה דרבים מטעם סימנים דרבנן אבל לא לשאלה דיחיד והדברים ברורים למבין:

סימן יב. לק' סיהאט במדינת אונגארין. לכבוד הרב המאוה"ג מ' מענדל אבד"ק הנ"ל ע"ד שאלתו בעסק איש א' מאנשי קהילתם אשר הלך בדרך למקום א' ואח"ז נמצא הרוג בדרך הזה ונחתך הראש ולא נודע מקומו רק הגוף הכירו העדים בטב"ע ולא הי' ספק אצלם שההרוג הזה הוא האיש שהלך מקהילתם וגם פאות ראשו וזקנו הכירו שהיו מונחים אצלו שהי' קרייזליך משונים משאר פאות אנשים אחרים וגם הכירו המלבושים שראו עליו בעת נסיעתו מביתו וכפי הגב"ע ששלח מעל' אלי נראה שמקצת מן המלבושים היו מונחים אצלו ולא הי' לבוש בהם ומקצתן הי' לבוש בהן ויבואר לקמן איזה מן המלבושים שהי' לבוש בהם ואיזה שהיו מונחים אצלו:

והנה במושכל ראשון עלה על לבי שאין שום תקנה לאשה זו כי משנתינו הוא אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם וסימני כלים או טב"ע בכלים ג"כ לא מהני לא מיבעי' אם אין כאן סימן מובהק אלא אף בסימן מובהק בכלים לא מהני דחיישינן לשאלה ואמנם קצת מהני כלים המה כלים דלא מושלי אינשי והנה מה שחששו לדעת הרב"י בתשובה שהביא בשם הריטב"א דאף בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה למאי דקיי"ל סימנים דרבנן דכיון דמה"ת לא מהני סימנים וחיישינן לשמא אירע עוד אחד שיש לו סימנים כאלו ה"ה דאף סימנים מובהקים ביותר בכלים לא מהני משום דהך חשש שאלה עושה הסימן אינו מובהק דעכ"פ משכחת לה שישאל אף בכלים דלא מושלי חיישינן ואמנם אני בכמה תשובות דחיתי דבר זה וגם ישבתי מה דקשה עליו מהך דחמור בסימני אוכף דקאמר הש"ס למ"ד סימנים דרבנן מה מהני סימני אוכף ומשני בעדי אוכף ואח"ז קאמר הש"ס ניחוש לשאלה ומשני לא שאילי אינשי אוכפא ועדיין קשה למ"ד סימנים דרבנן מה מהני עדי אוכף ניחוש לשאלה עיין מ"ש לעיל בתשובות הקודמות ליישב זאת. ואמנם העיקר דיש חילוק בין טב"ע בכלים ובין סימנים מובהקין דבסימן אף שהוא מובהק מ"מ יש מיעוט שאירע כמו כמ"ש הפוסקים דמה"ט אין מוציאין ממון בסימן מובהק ביותר וגם אף דכלים האלו לא מושלי אינשי מיעוט ימצא שמשאילין כלים כאלו ובהצטרפוי אשת איש וגם חזקת חי חיישינן לדעת הריי