ישועות יעקב פז

מכח חזקת חי דאח"כ מת והרי הוא תוך ג' ימים וכתב בס' נקה"כ דיש לן חזקת א"א נגד חזקת חי ומחמירין בספק תורה כיון דיש לנו חזקה נגד חזקה אבל אי נימא דהך חשש שנשתנה צורתו הוא רק מדרבנן אין להחמיר מטעם חזקת א"א כיון דיש כנגדו חזקת חי של הנמצא לומר דעכשיו הוא דמת והוא תוך ג' ימים כן הי' נראה לכאורה:

אמנם האחרונים לא כתבו כן דבהא דמבואר בהגהת רמ"א סי' י"ז בספק נשתהה אחר שיצא מן המים דאזלינן לחומרא כתבו הב"ש והח"מ או דאזיל להך דיעה דמחמיר בספק ג' ימים או דיש חילוק דג' ימים הוא זמן ארוך ושיעור שהיי' אחר שיצא מן המים הוא זמן מועט עייש"ה הרי דלא מחלקי בזה מטעם שכתבתי וצריך לומר דאי נימא דהך חששא דאישתהי אינו רק מדרבנן היינו בצירוף חזקת א"א דהרי לענין היתר א"א הדברים אמורים ובלי חזקת א"א לא היו מחמירין בדבר אף בודאי ג' ימים ולכך בספק לא מצרפינן לחזקת א"א לכאן ולכאן או כדעת הרבה פוסקים דאף היכי דאיכא חזקת איסור מקילין בספיקא דרבנן עיין ביו"ד סי' ק"י בכללי ספיקות:

והנה הי' נראה לי דכיון שכתב מעכ"ת בלשון שאלתו שהי' שלם בפניו ולא נחבל כלל והנה באמת כי רוב הפוסקים חולקים על דעת רבינו תם שכתב דאם הוא שלם בפניו ולא נחבל כלל מעידין אחר שלשה ימים והמה חולקין עליו וכדבריהם נראה עיקר, אמנם היינו בודאי ג' ימים דכיון שידוע שאחר ג"י נשתנה צורתו וכשיש לו כעת צורה זו ע"כ שהי' לו מקודם צורה אחרת וא"כ לאו האי גברא הוא אף שהוא שלם בפניו וחבלה אין בו אבל כשאנו מסופקין אם כבר עברו ג' ימים ומאחר שאין רואין אותו נחבל בפניו ע"כ שתוך ג' ימים הוא וסברא זו מצאתי במהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל' וא"כ ה"ה בספק אי הי' במים או ביבשה דמהני מה שאינו נחבל בפניו להחזיק הדבר שהי' במים ובמים לא נשתנה צורתו:

והנה לשון המשנה אין מעידין אלא על פרצוף פנים וכו' אעפ"י שיש סימנים בגופו וכליו ואין מעידין אלא עד ג' ימים ודקדק בס' עה"ג מדלא נקיט אין מעידין אלא על פרצוף פנים ואין מעידין אלא עד ג' ימים אעפ"י שיש סימנים בגופו וכליו ומזה הוציא הרב דין חדש דאף דלא מהני סימנים אמצעים בגוף או סימנים מובהקין בכלים אבל כשמכירין אותו בטב"ע אחר שלשה ימים מצרפין טב"ע שאחר ג' ימים לסימנים דגופו וכליו והנה לדעת המחמירין בספק ג' ימים ודייקי ממתני' דקתני אין מעידין אלא עד שלשה ימים ולא קתני ואין מעידין אחר ג' ימים דבעי לאשמעינן דאין מעידין אלא כשברור שהוא תוך ג' ימים ולכך לא קתני אעפ"י שיש סימנים דבספק ג' ימים הסימנים מעידין שהוא תוך ג"י אבל בודאי אחר ג"י כיון דבודאי נשתנה צורתו לא מהני סימנים עוד נראה לי לחלק בין סימני הגוף לסימנים מובהקין או טב"ע דכלים דבכלים כיון דבודאי כלים אלו היו אלא דחיישינן לשאלה וא"כ זה חשיב שאלה דיחיד שיזדמן שישאל בגדיו למי שנשתנה צורתו לאיש כזה אבל סימני הגוף שהוא צירוף לטב"ע דאחר ג' ימים א"כ אף אי נחשב טב"ע דאחר ג' ימים כמו סי' שאינו מובהק הרי אף שני סימנים בגוף לא מהני וזה ברור:

ואמנם כ"ז בספק ג' ימים אפשר לומר דסמכי' אטב"ע בבגדים או על סימני הגוף בצירוף טב"ע דפרצוף פנים אחר ג' ימים אבל בודאי ג' ימים לא מהני ובזה נכון מה שהקשה בשו"ת ג"ב ובשו"ת כנסת יחזקאל בהא דדייק הש"ס במס' יבמות (דף קכ"א) דריב"ב דאמר לא כל האדם ולא כל המקומות שוין וקאמר הש"ס ריב"ב לקולא פליג או לחומרא דהיינו אי הך מילתא דאמר ריב"ב לא כל האדם שוין היינו דיש בני אדם דלא נשתנה צורתן אף אחר ג' ימים ומעידין עליהם או דנימא דלחומרא דאף תוך ג' ימים אין מעידין כשהוא מבני אדם דנשתנה צורתן במהרה ופשטינן מהך דרבא בדגלת דנטבע א' ואסקוהו בתר חמשה ימים והתיר רבא את אשתו ש"מ דריב"ב לקולא פליג דעדיין קשה דעכ"פ א"א לומר דלעולם מכירין אותו רק דמשך ג' ימים זמן מיעוט הוא ויש בני אדם דלא נשתנה צורתן אלא בזמן מרובה אבל לדעת הסוברין דספק אישתהי אסור א"כ כיון דאנן אמרי' דלאו זה הוא שנטבע א"כ דילמא מונח כאן במים זה הנמצא זמן רב עד שאפילו לריב"ב נשתנה צורתו ובזה א"ש דהנה הח"י בתשובת הר' פנחס מאורלא הקשה בהא דדייק הש"ס מהך דסבא דריב"ב לקולא פליג דילמא התיר ע"י סימנים מובהקין ואמנם באמת לשון הש"ס אפומא דשושבנא משמע דעל ידי טביעת עין של השושבן התירו ואי נימא דהתירו ע"י סימן מובהק מה ענין שושבנא להכא ואמנם אי נימא כשיטת בעה"ג עדיין קשה דילמא התירו ע"י סימן אמצעי בצירוף טב"ע דאחר ג"י או נימא דהי' להם טב"ע בכלים אלא דבלי טב"ע דשושבנא אינו מועיל דחיישי' לשאלה אבל בצירוף טב"ע דאחר ג"י חשיב שאלה דיחיד א"ו דדבר ברור הוא שנשתנה צורתו וא"כ יש לנו הוכחה דאחר הוא וטב"ע דבגדים לא מהני אבל אי נימא דריב"ב לקולא פליג ומטעם ספק קאתינן לאסור ואמרי' דטב"ע דכלים או סימנים דגוף מעיד דאינו מונח כאן יותר מג' ימים והדבר ברור כשמש:

ועתה נבא לבאר הספק השני אי מהני סימנים אמצעים בגוף וטב"ע או סימן מובהק בכלים אם שניהם כאחד ידבקו וגם בכלים דלא מושלי אינשי אי יש להחמיר בעגונה לחוש לשאלה וכבר האריכו בזה האחרונים והאחרון שבכולם הרב בס' ב"ש ומעכ"ת הרחיב הדיבור בזה בדברי פלפול וסברא ידעתיו מאז כי לבו רחב לפלפל ולסלסל בדברי תורה אמנם אנכי אבוא בקצרה הנה דעת הרב"י בתשובה בשם הריטב"א דאף דקאמר הש"ס דבכלים דלא מושלי אינשי לא חיישינן לשאלה היינו אי סימנים דאורייתא וחזי' דלא חיישינן דילמא איתרמי עוד א' בסימנים כאלו ה"ה דלא חיישי' לשאלה בכלים דלא מושלי אבל אי נימא דסימן אמצעי לא מהני מה"ת באבידה וה"ה באיסור א"א אף לדידן וכיון דחזינן דמה"ת חיישינן דילמא איתרמי